היום נזדמן לי לראות את הסירטון הזה ביטיוב ואח"כ גם את זה
(מאותה 'המשפחה'). שניהם עוסקים בהיפוך תפקידי גברים-נשים. הראשון בסצינת
הברים (שדי זרה לי, אני משתדל להדיר את רגלי ממקומות כאלה. פשוט לא מתחבר
לזה. לא להמוניות. לא למתירנות. לא לעשן וגם לא לרעש... אבל זה לא נושא
הפוסט כרגע). השני בנושא חיזור ודייטינג כלומר השניים די דומים בנושא הכללי.
ראשית, צפו בהם ואח"כ אל תשכחו לחזור לכאן...
אין לי ספק שאחת מהסיבות שאני רווק בגילי המופלג קשורה גם לצורה שבה אני
פועל. אי אפשר לומר שאני לא גברי... (יש לי הוכחות שאני גבר... בחיי! ),
אבל יש כנראה משהו לא מספיק גברי בי במה שקשור להתחלה עם נשים... ואולי
דווקא להיפך כלומר אולי זה משהו יותר מידי גברי בי (מיד אסביר).
מאז שאני זוכר את עצמי, להתחיל עם בחורה זה דבר שלא בא לי בקלות (למרות
שעשיתי את זה הרבה פעמים). ברוב המקרים, הייתי צריך "להילחם" עם עצמי לעשות
את זה. למשל בגיל 17 כשהתחלתי עם מישהי בת-גילי, שגרה באותה שכונה, לא
הייתי מסוגל לעשות זאת פנים-אל-פנים. ביררתי בעקיפין את מספר הטלפון שלה (הכרתי את
ההורים שלה שהיו חברים של ההורים שלי) וכך הצגתי את עצמי כ"מחזר אלמוני"
בטלפון במשך כמה שיחות, עד שגיליתי לה מי אני ואז התחלנו לצאת תקופה. גם
שהייתי ילד (נניח בן 9... או משהו כזה, התביישתי לספר לבת כיתתי אז שהיא
מעניינת אותי... אבל החברות שלה הבינו והן סיפרו לה... ואז היא הזמינה אותי
לארוחת ערב אצלם בבית ... ילדים...).
אני לא מצפה שנשים תתחלנה איתי. זה תפקידי. יש לתפקיד הזה את הצד של
'להיפגע', כלומר לשמוע לא מעט "לא" (גם אם בצורה מעודנת יותר כמו "יש לי
חבר" וכד'), אבל יש גם את היתרון המובהק שאתה בוחר עם מי להתחיל. אתה בוחר
מישהי שמוצאת חן-בעיניך. התחילו איתי מספר בחורות במהלך חיי. למרבה הפלא
דווקא יותר בשנים האחרונות (מאשר שכשהייתי צעיר יחסית (נניח בן 20)), אבל
נדיר שבחורה כמו שאני מחפש תיזום ראשונה פניה אלי. בדרך כלל בבחורות שהתחילו איתי היה משהו (ולו קצת) 'גברי'.
אז למה כתבתי לעיל לגבי עצמי "יותר מידי גברי"? כי אולי מדובר במה שנקרא "מוח גברי קיצוני"? (ע"ע הספר "ההבדל המהותי"). ראו למשל את הגברים בסידרה "היפה והחנון". רובם גברים שטובים יחסית בתחומים גבריים-ריאליים, אבל גרועים בצד החברתי הדי חשוב כדי ליצור קשר (לפחות קשר ראשוני) עם בחורה.
הסירטונים הללו חידדו לי את הבעיה הזו שבי. אבל... כמו שכתבתי בפוסט "למה קשה להתחיל עם בחורה?",
כשאני רואה מישהי שבאמת מוצאת חן-בעיני, אני בדרך-כלל מוצא בעצמי את האומץ
לגשת ולהתחיל איתה. הצרה שלא קורה לי הרבה שאני רואה נשים שבאמת מוצאות חן בעיני...
500 ש"ח מתנה
אני מזכיר את המבצע (שכרגע נמצא בתקופת הרצה) של 500 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
),
אבל יש כנראה משהו לא מספיק גברי בי במה שקשור להתחלה עם נשים... ואולי
דווקא להיפך כלומר אולי זה משהו יותר מידי גברי בי (מיד אסביר).
... ילדים...).