באופן אישי אני מאוד מאמין בכלל "לכל סיר יש מכסה משלו", כלומר ש(כמעט) לכל גבר
יש לפחות אישה אחת שתתאים לו (באופן סימטרי (כמעט) לכל אישה יש לפחות גבר אחד
שיתאים לה) ואני גם מאמין שזה דו-כיווני (או קרוב מאוד לזה), כלומר בסבירות
גבוהה: אם אישה מסויימת מתאימה לגבר מסויים, אז גם הגבר הנ"ל יתאים לאישה
(וכנ"ל באופן סימטרי). המושג של שידוכים יציבים (בתורת המשחקים), למרות השוני, רומז שמצב קרוב לזה הוא לא בגדר אוטופיה בלבד.
כשאני כותב "תתאים לו", אני מתכוון שהיא מקבלת 'ציון עובר' עבורו לנישואין והקמת משפחה. בפוסט "למה אני רווק?" טענתי שהאוכלוסיה מתפלגת נורמלית
בהרבה תכונות שרלוונטיות למציאת זוגיות וכך ככל שאדם נמצא בקצוות של
ההתפלגות הזו (במספיק מהתכונות), יש פחות בני/ות-זוג מתאימים/ות לו. בכך
אני מסביר, לפחות חלקית, את היותי רווק.
יש מי שחושבים שהכלל "לכל סיר יש מכסה משלו" הוא לא חשוב. הם חושבים שאם
מצאת בן/ת-זוג שהוא או היא "בסדר" (המרכאות במקום) אז הזמן יעשה את שלו
ואתם כבר תסתדרו. אמנם אני דווקא דוגל בשמרנות (ולכן אני מעריך (בתחום הזה) את המגזר הדתי, למרות שאני חילוני (מגדיר עצמי כ-"חילוני מאמין"))
אבל נראה לי שדווקא בחברות שמרניות יותר לוחצים על זוגות להינשא, זה לא
תמיד רע, אבל אם לוחצים יותר מידי, עלול להיות מצב שזוגות לא מתאימים
ינשאו.
ראיתי כמה זוגות כאלה, שלא קשה להיווכח שהם לא מתאימים ולדעתי הם משלמים
מחיר על חוסר ההתאמה הזה, אבל חמור מכך, לדעתי הילדים שלהם (כשכבר יש
ילדים) משלמים אף הם מחיר על כך. ראשית, לדעתי ברמה הכי בסיסית, קרי
הגנטית. משיכה היא לא דבר סתמי. אם גבר(/אישה) נמשך לאישה (/גבר) מסויימת
יש לכך סיבות. ידוע
למשל שריח מסויים (שזה עניין סובייקטיבי) יכול להעיד על מבנה מסויים של
הDNA של מערכת החיסון וזה יכול להשפיע על הבחירה של בן/ת-זוג (להערכתי גם
אם בצורה לא מודעת). אם בן/ת-הזוג לא מתאים אז הצאצא המשותף יקבל גנים 'לא
מתאימים' עבורו.
שנית, מעבר לכך שבני זוג לא מתאימים כנראה ירגישו פחות מסופקים (במקרה
ה"טוב") ו/או יגיעו ליותר עימותים וריבים (במקרה הפחות טוב), גם כאן
הצאצאים יגדלו לתוך סביבה לא מספיק טובה ואולי לכן יקבלו 'שריטות' לכל
החיים. בנוסף, כשאדם בוחר לו/ה בן/ת-זוג לא מתאים, הוא אולי תופס בן/ת-זוג
שכן מתאים למישהו/י אחר ואז אולי כמו באפקט הדומינו מתחיל פה דבר שהשלכותיו הם מעבר לרמת הזוג הבודד.
סתם דוגמא שאני נזכר בה בהקשר הזה. לפני שנים הכרתי מישהי ויצאתי איתה.
היא היתה בחורה טובה בהגדרות שלי, אבל חשתי שם איזו 'קרירות', כלומר לא
מצאתי אצלה מספיק 'חמימות' לא בהכרח רק כלפי אלא בכלל, זה האופי שלה. אחרי
שנים פגשתי בה במקרה. היא התחתנה מאז וכבר היו לה ילדים. ממה שהצלחתי
להתרשם היה נדמה לי שהילדים שלה סובלים מאיזה חסך ריגשי. זה רק חיזק אצלי את
האבחנות הקודמות שלי לגביה.
מובן שאנשים מתפשרים בזוגיות, אבל צריך גם לעמוד על שלך. אני לא מתכוון
למי שמוצא מישהי שהיא 98% בסדר מבחינתו אבל הוא פוסל אותה ומתעקש על למצוא
99.5%, אלא על מי ששואף ל90% ולא מוכן להתפשר רק על 65%. ברור גם שעלול
להיות מחיר להתעקשות למצוא בן/ת-זוג שיהיה בסדר (הפעם בלי מרכאות)
מבחינתנו. להיות לבד זה לא כיף, זה גם לא המצב הנכון, אבל גם ל'חיות בשקר'
זה לא מצב נכון. לפעמים צריך ללמוד להיות לבד מתוך תקווה למצוא באיזשהו שלב
את הזוגיות הנכונה, המתאימה והבריאה.
1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לסייע לי
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.
"ככה היא באמצע":
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
