עוד לא נשוי

רציתי לשתף אתכם/ן, בעיקר הקוראים הקבועים/ות שלי, למרות שאני כמובן לא חייב, איך הצבעתי בבחירות וגם קצת לדון בתוצאות הבחירות לכנסת. ובכן... עד כמעט יום לפני הבחירות ממש לא הצלחתי להחליט במי להצביע הפעם. מאז שקיבלתי את זכות ההצבעה ועד לפני הבחירות האחרונות, הצבעתי בעבר תמיד מפלגת העבודה. לא סטיתי לא ימינה ולא שמאלה.

זה קשור, אני מניח לבית שגדלתי בו. גדלתי בבית שדי מזוהה עם ערכי מפלגת העבודה, הלכה למעשה. מפלגת העבודה של פעם, זו של דוד בן-גוריון ז"ל כמובן, אבל בהחלט גם זו של רבין ז"ל ופרס יבדל"א. היום מפלגת העבודה היא משהו קצת אחר. עם כל הכבוד לעומדת בראשה ובחריצותה הפרלמנטרית, היא לא נתפסה אצלי (ומסתבר שאצל רבים/ות אחרים) כמי שמסוגלת להוביל את המדינה או להוות אלטרנטיבה מספיק טובה. גם חלק (בהחלט לא כל) מהרשימה של מפלגת העבודה נראה לי לא מתאים לדרך, כפי שאני תופס אותה, של מפלגת העבודה.

הליכוד, למרות שיש בו בהחלט אנשים ראויים, אנשי מעשה (לא פחות ולצערי אולי אף יותר מאשר במפלגת העבודה כיום. מה שהיה, להערכתי, פחות בעבר) מבוסס על ערכי הרוויזיוניזם. רוב הכוח (הצבאי והאזרחי) שהקים כאן את המדינה, כולל בית הורי (והוריהם) לא בא מהכיוון הזה ואני השתדלתי להישאר נאמן לדרכי הורי... כך שהליכוד לא עמד בכלל על הפרק (למרות ששוב, יש בו גם בליכוד (של היום) דברים שאני מעריך, אבל גם דרך שהיא פחות דרכי (למשל 'אובר' הקפיטליזם)).

בקיצור, האופציות שיותר קרובות למרכז שנותרו לי היו ציפי לבני ויאיר לפיד. ציפי ליבני, למרות שלמשל אדם ראוי כמו מצנע היה ברשימתה, לא הצליחה ליצור אצלי (ושוב, מסתבר שלא רק אצלי) רושם מספיק טוב לזה שאתן לה את קולי. עם יאיר לפיד כמובן שהיתה (ועודנה) לי בעיה בעניין של היעדר כל ניסיון מתאים. ניסיון ניהולי, פוליטי או מקצועי רלוונטי אחר... עדיין התרשמתי לטובה מאיכות הרשימה ובעיקר מהערכים באופן כללי שלה. לפעמים צריך לבחור (כמו שכתבתי כאן) גם כאשר אין אופציה מושלמת. לפעמים צריך לבחור את האופציה הכי פחות גרועה (כל אחד/ת לשיטתו/ה) וכך עשיתי. לא בלב שלם בחרתי בלפיד.

אני מקווה שמפלגת העבודה, לטובתה, תשכיל להעמיד בראשה מנהיג שידבר ליותר אנשים, להעמיד רשימה של יותר אנשים מתאימים (גם כיום יש כמובן אנשים שלדעתי הם מתאימים וראויים כמו ברוורמן, בר-לב ועוד) ואז אולי, אחזור ואצביע לעבודה. מבחינה מסויימת ההצבעה שלי (ולא ל-שלי (יחימוביץ')...) היתה "הצבעת מחאה". ניסיון העבר מלמד שמפלגות מרכז כדוגמאת "יש עתיד" (ד"ש, שינוי, הדרך השלישית ועוד) באות והולכות. אני בכל זאת מאחל ליאיר לפיד ומפלגתו שישכילו ללמוד מהטעויות של אחרים בעבר ואולי הם אף יפתיעו לטובה. אני בהחלט מאחל ל"יש עתיד" בהצלחה בהנהגת המדינה.

תוצאות הבחירות מראות שאי הצדק החברתי, קרי הפערים בחלוקת העוגה והנשיאה בנטל הכריעו את הכף בהשוואה לנושא הביטחוני/מדיני. מה יהיה בעתיד? נצטרך לראות...

נ.ב. אני כרגע שם את המבצע במצב המתנה ("Pause"). אם וכאשר אחליט לחדשו בעתיד, אודיע על כך.

אפרופו שינויים... "שיר את השינויים", שיר 'חדש' יחסית (2008) של פול מקרטני, כאן בביצוע חי (לטעמי האישי טוב יותר מהביצוע הרישמי בהקלטה):

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.