סביר שכבר כתבתי על זה מתישהו ועדיין זה מעניין לדעתי מספיק שאחזור על
זה: לפעמים אני מספר לחברים/מכרים שלי על משהו שאני מתכוון לעשות. זה בדרך
כלל משהו לא טריוויאלי (משהו לא סתמי, אבל בהחלט נורמלי, זה לא לטוס
לירח..). התגובות של אותם חברים/מכרים לכך, מעניינות לעיתים יותר מהפן
הפסיכולוגי מאשר האינפורמטיבי של תגובתם.
יש את החיוביים שיעודדו ויתמכו ויש את השליליים שינסו לכאורה "לתקוע
מקלות בגלגלים" ע"י גישה שלילית. אז אני שואל את עצמי למה השליליים עושים
את זה? האם זה סתם מתוך רוע/קינאה וכד'? או שהם פשוט בעלי צורת חשיבה
שלילית? אגב, אני לא מתכוון למידע של למשל זהירות, כלומר שמישהו אומר לך
תיזהר כשאתה עושה X (כשזה נכון), אלא לגישה שלילית נטו.
כשהתחלתי קצת להתעמק בזה שמתי לב שהאנשים השליליים הם בעלי צורת חשיבה שלילית לא רק בעצות שלהם לאחרים אלא ככה הם מתנהלים כלפי עצמם
ולהיפך... מי שחיובי יותר כלפי עצמו וסביבתו כנראה מרשה לעצמו להצליח
יותר. חבר אופטימי שכזה, אמר לי פעם כשדיברנו על הנושא, שהוא לא רואה את
עצמו כאופטימי במיוחד, הוא טוען שהוא דווקא ריאלי.
ואולי אכן חלק מהחיוביים הם לאו דווקא אופטימים חסרי תקנה, אלא הם בעלי
יכולת הבחנה משופרת של דקויות המציאות, כלומר אולי בכלל אנשים אינטליגנטיים
יותר. לא מזיק לפעמים לשמוע מגוון של דעות, גם כאלה שבעדך וגם כאלה שנגדך
ובכל זאת... נראה לי שעדיף שאדם יקיף עצמו באנשים שיותר יאמינו בו ויהיו
בעלי גישה חיובית מאשר שלילית. "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" - יש
בזה משהו.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
