אתמול שמעתי ברדיו מישהו שייעץ לבחורה איך לבחור בן-זוג. אם אני זוכר
נכון, אז הוא סיכם את זה ב-"תבחרי מישהו שיהיה אבא טוב לילדכם המשותפים".
לא הסכמתי עם הרבה דברים שנאמרו שם אבל עם החלק הזה בהחלט כן. באופן דומה,
כשאני חושב על בת-זוג, אני חושב לא מעט איך היא תהיה אם.
על הצד החיצוני (בחורה שמנמנה/מלאה/שמנה עם ציצים ענקיים, אגן רחב, שיער ארוך ועוד כמצויין כאן וכמודגם (או לפחות ניסיון להדגים) כאן)
ובכן על הצד החיצוני, אני לא חושב שאני צריך להסביר. לדעתי זה בכלל משהו
מולד (/תורשתי). שמעתי/קראתי לא פעם על כך שלכאורה נטייה חד-מינית היא
מולדת. אני חושב שזה נכון גם להעדפות הטרוסקסואליות. להימשך חיצונית לסוג
מסויים של בחורה זה לא משהו שמשתנה בקלות. זה מזכיר לי כאלה ש'מציעים' לי:
"קח בחורה עם חזה בינוני ואחרי כמה הריונות, החזה שלה יגדל..."
sorry זה לא עובד ככה. אני, כמו הרבה גברים, טיפוס ויזואלי. אני קודם כל
נמשך חיצונית (ואני חוזר ומדגיש שאלו לעיתים דברים סובייקטיביים. מה שמוצא
חן-בעיני לא בהכרח ימצא חן בעיני אחר והיפך) ורק אח"כ מברר את הצד
האישיותי.
את הצד האישיותי אני רואה כחשוב לא פחות ולטווח הארוך הרבה יותר מאשר החיצוני. כשאני כותב שאני מחפש בחורה לא קרייריסטית,
אני בעקיפין חושב גם על ילדי (אי"ה יהיו לי ולבחירת ליבי בעתיד). לא איכפת
לי אם נאלץ לחיות ברמת חיים פחותה יותר (פחות הכנסות), אני מעדיף שילדי
יקבלו תשומת לב מאמא שלהם ולא ממטפלות. מובן שאין כאן כוונה לכפות משהו על
מישהי. אני מחפש בת-זוג שבסדר העדיפויות שלה משפחה עומדת באופן הכי ברור
לפני קריירה.
ברור שזוגיות היא דבר בפני עצמו, גם ללא ילדים. האהבה, השיתוף,
האינטימיות, החברות, התמיכה וכו' כל אלה חשובים עד מאוד ועדיין אנשים
מתחתנים בהרבה מקרים כדי להקים משפחה, כדי להביא ולגדל ילדים. כשאני בוחר
בת-זוג מסויימת, אני בעקיפין בוחר את עתידם של צאצאי, גם במראה ובאישיות
המולדים, אבל גם כאמור באספקטים סביבתיים. זו אחריות גדולה... (תרתי משמע ).
1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לסייע לי
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.