מנוע ריגשי
כשקראתי (מזמן) את הספר "כן או לא" (שחובר ע"י מי שכתב את "מי הזיז את הגבינה שלי"
שהיה מפורסם בארץ בסוף שנות ה90, תחילת ה2K), אני זוכר שהיה שם רעיון
שהחלטה צריך לקבל בשילוב של הגיון ורגש. החלטה שכלתנית לבד היא, לכאורה, לא
החלטה שלמה (בזמנו הזכרתי כאן את הספר העכשווי "רגשות רציונליים" שלא יצא לי לקרא, אבל שהבנתי שהוא דן ברציונליות דווקא (וההגיון) שיש ברגש).
מעט בדומה לזה, זוגיות עם בחורה מתאימה
מעבר לכך שיכולה לספק לי כל מיני צרכים מאוד בסיסיים (וחשובים), יכולה גם
לשמש עבורי מנוע ריגשי, כלומר מוטיבציה לעשות דברים שאני לא עושה כיום או
יותר מוטיבציה במה שאני עושה. אני יודע שאני מזכיר כאן כל הזמן כמה חשובים
לי הציצים הענקיים (והטבעיים, מיותר לציין!), האגן הרחב וגזרת ה"שעון חול"
(יחס מותניים אגן (WHR) 'נכון'), השיער הארוך, הפנים הנשיות וכו' וכו', אבל חשוב לי לא פחות שבחורה תדע להתחבר אלי "בתדר" הנכון.
בניגוד לקטע החיצוני, אני לא בטוח איפה 'לשים את האצבע' בנושא הזה, כלומר אני יודע בוודאות שאני לא רוצה ולא נמשך לבחורה קרייריסטית,
אבל גם ככה רוב הנשים הן לדעתי לא ממש קרייריסטיות, כך שזה לא מגדיר
מספיק, מה אני מחפש בצד האשיותי. אני מניח שזה כולל גישה חיובית לדברים
ואלי ועוד ועוד. שכשאכיר מישהי מתאימה (מספיק זמן) אוכל לומר אם היא
מתחברת אלי "בתדר" הנכון או לא...
1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לסייע לי
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.
תמונה של המגדלור ששופץ לאחרונה, ליד שפך הירקון/תחנת הכוח רידינג, שצילמתי ברכיבת אופניים שלי (מאוחרת יחסית, במקרה זה) אתמול:

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.