עוד לא נשוי

דמוקרטיה באינטרנט

באינטרנט (או לפחות בחלקו, כפי שיובהר מיד) יש איזו דמוקרטיה. אנשים לכאורה שווים. כל אחד יכול לפתוח בלוג (למשל כאן בישראבלוג). כל אחד יכול לפתוח כרטיס או דף בפייסבוק וכד'. הכוונה שלי בדיון הזה ב"אינטרנט" היא יותר לאינטרנט הטקסטואלי, שהוא קצת "האינטרנט של פעם" (למרות שזה לא מדוייק, כי תמונות ווידאו היו גם פעם, אולי פחות, אבל היו).

עוד דוגמא לזה, הם הטוקבקים שאנשים כותבים בתגובה לכתבות באתרי חדשות. כל דעה מקבלת (בערך) אותו מעמד. מצד אחד זה טוב שיש איזה שיוויון (או 'דמוקרטיה') שכזו, מצד שני יש כאן איזה פיפסוס ביחס לחיים האמיתיים או אף בהשוואה למדיה כמו טלוויזיה. כשאני (או מישהו/י אחר/ת) רואה אדם, אני יוצר לי במחשבתי איזה דימוי בקשר אליו ובהתאם לכך, סביר שאני גם אתייחס לדבריו. אני לא נכנס לסוגיה אם זה טוב או לא, בפועל זה כך. למשל אם לאדם יש נניח ראש גדול או מצח גבוה(?)... סביר שאחשוב שהוא חכם יותר (למרות שזה כמובן לא חייב להיות כך). אם אדם נראה מבוגר יותר, אחשוב שיש לו יותר ניסיון חיים וכד'.

באינטרנט הטקסטואלי חסר אותו מימד מובן מאליו שיש כאמור ב'חיים האמיתיים'. כמובן שהאינטרנט כבר מזמן לא רק טקסטואלי, יש 'פריחה' של סירטונים באתרים כמו יוטיוב ולא מעט אנשים שמים תמונה שלהם בפייסבוק וכד'. עדיין האנונימיות היחסית הזו מאפשרת לנער צעיר ולפרופסור בכיר להנות מאותו היחס. הצד הפחות טוב של זה הוא שדעות רציניות ומבוססות עלולות להיבלע בים של המוניות, ממש כמו בדמוקרטיה... לא תמיד האנשים המתאימים ביותר נבחרים להנהיג. הרבה פעמים נבחרים הפופולריים ביותר.

זה לא שאני חושב שצריך בהכרח לשנות את המצב הנ"ל. זה שיש לכל אחד ואחת אפשרות להביע דעה, ללא קשר למי הוא/היא, זה דבר חשוב מאוד ובכל זאת ראיתי לנכון להאיר את הנקודה המעניינת הזו. לפעמים, אני לפחות, שוכח שאם הייתי יודע מי באמת עומד בצד השני של תגובה/טוקבק, מאוד ייתכן שהייתי מייחס פחות/יותר חשיבות לנכתב.

אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.