עוד לא נשוי

יום האישה הבין-לאומי

לא מזמן צויין יום האישה הבין לאומי. לי היום הזה מזכיר פמיניזם. פמיניזם עכשווי, מה לעשות, לא מתחבר, לפחות עבורי ובמושגים שלי, כמשהו חיובי. זה לא הופך אותי אוטומטית ל"שוביניסט" (שם ה'גנאי' שאומץ ע"י פמיניסטיות(?). אגב גם המושג "מיגדר" אומץ לדעתי על-ידן(?). יש מילה בעברית בשם "זוויג" שבאה לציין את ההבחנה בין זכר לנקבה, אבל זה באמת עניין פעוט).

אני ממש לא נגד נשים. אני גם לא בעד להפלות נשים. אני נגד הקצנה ועוד. אני חושב שאני רואה ראיה רחבה יותר את החברה מאשר מה שרואה אחוז לא גדול של נשים (לדעתי רוב רובן של הנשים הן ממש לא פמיניסטיות).

אני חושב שהתנועה הפמיניסטית בתחילתה אכן השיגה הישגים גדולים לנשים, כמו הזכות להצביע, הזכות להשכלה, הזכות לקניין וכד' ועדיין יש מקומות (לא בעולם המערבי) שמצב הנשים שם באמת לא טוב, אבל זה לא המצב ברוב העולם המערבי. היום כשמדברים על כך שנשים (בעולם המערבי) מרוויחות פחות מגברים, אני שם סימן שאלה ליד זה. לא שאני לא מאמין לנתונים, אני פשוט שואל האם אלו כל הנתונים? האם מדובר באמת על אותה עבודה, על אותן יכולות וכד'. לי ברור שאם אישה עושה עבודה זהה (לגמרי) לזו של גבר, אז היא חייבת לקבל את אותו שכר (כמדומני זה גם מעוגן בחוק), אבל אם למשל אישה עובדת (מכל מיני סיבות) פחות שעות או אם הספק/איכות עבודתה שונה (כלומר פחות) אז ההשוואה היא לא מדוייקת.

אבל יש כאן, כפי שרמזתי לעיל, שאלות הרבה יותר חשובות, כמו איך הדברים הללו משפיעים על החברה בכללותה, על מוסד המשפחה למשל, על אחוז הרווקים/ות, על אחוזי הגירושין ולא פחות (או שמא יותר) חשוב: על טיב גידול הדור הבא ועוד.

מנקודת מבט לכאורה נשית, הייתי מצפה שעם כל השיוויון הזה, שנשים יוצאות היום ללמוד ולעבוד, בהשוואה נניח למה שהיה לפני כמאה שנה, ש-1. למשפחה ממוצעת יהיה יותר עושר (2 משכורות) ו-2. נשים תהיינה יותר מאושרות (לפי טענת הפמיניזם?) בעקבות אורח החיים הזה של עבודה ומשפחה.

לפני שאציג תשובות מפתיעות לשתי הנקודות הללו, אציין שהציפיה היום מאישה גם לעבוד בחוץ (מספיק שעות) וגם אח"כ לבוא ולעשות עוד יום עבודה בבית (בבישול, נקיונות וטיפול בילדים) היא באמת ציפיה/דרישה לא פשוטה (לטעמי, לפחות). משהו לדעתי עלול להיפגע: או ההרמוניה בבית (והכי חשוב, ההשקעה (שכוללת גם תשומת לב) בילדים) או איכות העבודה בחוץ. ברור גם שיש נשים שהן פשוט מוצלחות מאוד והן מסוגלות לעשות גם וגם... אבל האם כולן כאלה? או אפילו האם הרוב כזה? אני לא בטוח.

הטענה כנגד זה, היא שגם גברים צריכים לתת כתף באותם תחומי בית (ילדים וכד'). מהזוגות שאני מכיר לפחות, רוב הגברים עוזרים בבית, אבל מה לעשות שיש דברים שנשים פשוט עושות (לעניות דעתי וממה שאני מבחין) טוב יותר (בד"כ). הדבר הכי בולט זה הטיפול בילדים, במיוחד כשהם קטנים, אבל גם בדברים אחרים: לי למשל לא מפריע, אם מצטבר קצת אבק על הריצפה... לרוב הנשים (ותמיד יש יוצאות מהכלל) יש יותר מודעות לניקיון ולכן לדעתי הן גם תדאגנה באופן טבעי לניקיון. אני זוכר את זה מבית הורי. לאמא שלי תמיד היה צורך לסדר... אני מסוגל לחיות בבלאגן... למרות שאני בהחלט נהנה כשיש סדר וניקיון... רוב הנשים גם יודעות לבשל ולהכין אוכל יותר טוב מרוב הגברים.

ונחזור לשתי הנקודות הנ"ל. תחילה לעניין העושר. למי שיש מספיק זמן (כשעה) מומלץ לצפות בסירטון הזה ביו-טיוב שבו מרצה אישה (פרופסור למשפטים). בתימצות רב: למשפחות היום (בארה"ב) כששני בני הזוג עובדים יש פחות כסף פנוי ממה שהיה לפני כמה עשרות שנים כשרק הגבר עבד והאישה נשארה בבית. לגבי הנקודה השניה, האושר, מומלץ לצפות בסירטון הזה (כתבה מ-CNN) שוב בתימצות: נשים לא מאושרות יותר היום בהשוואה לפעם. מצב חינוך הילדים מבית, לעניות דעתי (למרות שאני רווק נטול ילדים (עדיין), אבל אני רואה זוגות עם ילדים (חלקם כבר בוגרים) מסביבי) לא בהכרח הוטב... סתם חומר למחשבה. חוצמזה... למה אין יום הגבר הבין-לאומי?

אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.

"היא אישה", החיפושיות, גרסת קריוקי: