לפעמים אני קורא ביקורת נשית על גברים שמציגה אותם כלא אמינים, אנוכיים,
לא נאמנים וכד'. אני כגבר, מן הסתם, רואה פחות את הצד הזה (הבין-זוגי) כפי
שחלק מהנשים, אני משער, חווה אותו, אבל יוצא גם לי להיתקל ב'ריקושטים' של
חוסר אמינות אצל גברים מסויימים. בדרך כלל תכונות כמו חוסר נאמנות וכד'
מקושרות עם תכונות גבריות יותר.
גבריות או נשיות הן לא ממש תכונות חד-מימדיות על איזו סקאלה. גבר יכול להיות גברי למדי בתכונות מסויימות (ראו למשל יחס אצבעות, סימני מין משניים וכד') ובו-זמנית להפגין תכונה פחות 'גברית' בתחום אחר (למשל יכולת אמפטית או ערכים משפחתיים שמרניים). יש הטוענים שבכלל (כמו הרבה מאוד תכונות אנושיות) עניין הנאמנות המינית הוא גנטי. במיוחד לגבי אלו שעניין הנאמנות לא גנטי אצלם, כנראה חשובה ההתנהלות החברתית (כללי שמרנות/מתירנות), באספקט חברתי רחב.
לנשים יש השפעה רבה בפרט בימינו (אולי יותר מלפני עשרות אלפי שנים לאחור (?)) על תהליך הברירה הזוויגית,
כלומר עם מי הן מסכימות ליצור זוגיות והעיקר עם מי הן מולידות צאצאים
משותפים. אני יכול להבין קצת את מורכבות הנושא הזה ובכל זאת אני רואה צורך
לדון בו מזווית מסויימת אחת. בחברה מתירנית הגברים בעלי הכישורים החברתיים
היותר טובים (וזה לא תמיד טוב כמו שזה נשמע, כי זה עלול לכלול גם
מניפולטיביות וניצול לרעה (לכן המושג "חולירות") כנ"ל) הם אלה שכנראה יזכו
בנשים ה'מוצלחות' יותר (מראה, אישיות). אני לא מזלזל בכישורים חברתיים, הם
צורך אנושי חשוב, אבל הם כשלעצמם לא מספיקים. אם נשים 'מעדיפות' (או חלק לא מבוטל מהן (?), כנראה
באופן לא מודע, או כברירת מחדל) גברים מניפולטיביים, אז בדורות הבאים יהיו
כנראה יותר מאלה ואל 'להן' להלין על-כך...
החברה האנושית התקדמה ומתקדמת מדעית/טכנולוגית ועוד בזכות אנשים (למרות
שזו לא תהיה טעות לומר שאלו ברובם גברים) בעלי כישורים לוגים-מערכתיים (ע"ע
שוב אמפטיות-מערכתיות המוסברת בספר "ההבדל המהותי"). אני טוען שככל שהחברה הופכת למתירנית יותר, מעבר למה שטענתי אתמול (כלומר שהיא מפסידה (כמותית) לחברות שמרניות), היא גם כנראה(?) הופכת בטווח הארוך לחכמה פחות (בהנחה הסבירה שלאינטליגנציה יש מרכיב גנטי משמעותי מה שכנראה נכון). מזכיר קצת אולי את סרט המדע הבדיוני Idiocracy? מובן גם שמערכתיות לא מבטיחה חוסר מניפולטיביות.
כאן
נטען (עם הגדרה לא בהכרח כמו של הדיון לעיל לגבי שמרנות-מתירנות) שדווקא
בחברה ליברלית יש בממוצע IQ גבוה יותר (מה שכנראה קשור יותר למערכתיות.
אכן, למשל, ידוע שלחברות מאמינות (/שמרניות במובן המיני? (לא תמיד)) יש בממוצע IQ נמוך יותר) ובכל זאת, בדומה למה שציינתי לעיל לגבי גבריות-נשיות, גם שמרנות-מתירנות הן לא תכונות חד-מימדיות.
מסקנתי: חברה שרוצה לשמור על קיומה לאורך זמן, צריכה ליצור לעצמה גבולות (לא יותר מידי ולא פחות מידי). אמנם כבר דנתי (ועוד דנתי) בעבר במשהו דומה, אבל היה לי צורך להתפלסף שוב... (כן... אני יודע חפרתי קשות... וזה למרות שאני די מותש עכשיו... אז לא בלתי נמנע שיש טעויות (כתיבה/חשיבה) בקטע הנ"ל...).