יום השואה
כמו שאני כל שנה מציין כאן בבלוג את יום השואה, לא אחרוג ממנהגי (ולא
אכתוב על חיפושי אחר בת-זוג). אתמול קראתי איזו תגובה, לא מייצגת, באיזה
אתר על עניין יום השואה והזכרתו. אם אסכם את מה שאני זוכר מהתגובה, אז זה
היה משהו כמו: "זה חשוב וכו', אבל זה חוזר על עצמו". אני יכול להבין (גם אם
לא להסכים) מאיפה תגובה כזו יכולה לבוא.להערכתי ככל שזכר השואה מתרחק
(והניצולים מתמעטים) כך סביר שהזיכרון יחלש ודווקא בגלל זה חשוב להזכיר, כי
השינאה לעם היהודי עדיין קיימת ומרימה ראש.
בתקופתי בביה"ס התיכון, לא היו נהוגות טיסות לביקור במחנות ההשמדה. אני
זוכר שהראו לנו סרטים על השואה וכמובן היו הטקסים שנערכו לציון היום הזה.
אני מודה שהסרטים היו די מדכאים לפעמים. אולי זה נראה לי מדכא, גם בגלל שזו
היתה תקופת גיל ההתבגרות (עם כל השינויים הריגשיים) ואולי ללא קשר...
להבדיל, אני זוכר שכשביקרתי לראשונה, רק לפני כמה שנים, ביד-ושם בירושלים
ואולי בניגוד לטקסים (והסרטים) שעשו לנו בתיכון, זה העביר בי תחושה יותר
נכונה, בלי להמעיט בזכר הניספים ובזכר המאורע הקשה.
כמו שציינתי בשנה שעברה,
הסבים והסבתות שלי משני הצדדים היו כאן בארץ הרבה לפני מלחמת העולם השניה,
אבל היו להם (או חלקם) קרובים שנשארו באירופה וחלקם ניספו בשואה.
אפשר לנסות לחקור מדוע קרתה השואה ומה אפשר לעשות שלא תישנה. אלו שאלות
חשובות, שהרי הזיכרון, שללא ספק הוא חשוב מאוד, לא בהכרח מספיק. אפשר
להסתכל על זה מבחינה דתית ולשאול האם היה כאן עונש משמים? אני לא אתיימר
להשיב על-כך (שנאמר "כי לא מחשבותי מחשבותיכם"). אפשר גם להסתכל על זה ללא קשר לעניין הדתי.
מהבחינה הלא דתית, העם היהודי הוא עם מוכשר אשר הצליח מעל ומעבר לגודלו
המספרי. הדבר גרם לקינאה אצל אנשים מסויימים. למרות כוח ההשפעה, לא היו
לעם היהודי מדינה וכוח צבאי כלשהו, לכן הצליחו הנאצים ימ"ש חלקית במזימתם
(חלקית, כי הם רצו להשמיד את כל העם היהודי באשר הוא). זה מסביר כמה חשובה
המדינה וכמה חשוב כוחה (ומה שנובע מזה, כלומר השירות בצבא וכד').
מהכיוון הדתי (כפוף להסתייגות שציינתי לעיל) או שמא פילוסופי-משהו וכמבט לעתיד (וזה
נכון ממש ללא קשר לשואה אלא באופן כללי) אויבים היו ויש וכנראה לא רק לנו
העם היהודי (ואולי אף ימשיכו להיות, לפחות עד אחרית הימים...). אנחנו
צריכים לדאוג שאנחנו נהיה חזקים. חוזק כאמור הוא גם כוח צבאי וכד', אבל כוח
נובע גם ממוסר. כשחברה פועלת במוסריות גבוהה, היא מסוגלת, להשקפתי גם להיות חזקה
יותר (אני מזכיר שוב את אימרתו של דוד בן-גוריון ז"ל (ראש הממשלה הראשון
ומנהיג דגול של מדינת ישראל): "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא
בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים"). על דרך השלילה, חברה לא
מוסרית מספיק הופכת בטווח הארוך לחלשה יותר.
יהי זכר הניספים ברוך לעד.