הקדמה חשובה: הנושא שאדון בו היום הוא בעל הקשר מיני. לא
מיני בוטה, אבל עדיין מיני. מי שחושב שזה לא מתאים לו/ה או לגילו, מוזמן
להפסיק לקרא בשורה הזו. למען 'זהירות יתר' אני מכוון את הדברים לאנשים
בוגרים.
יש משפט כזה שנקרא "לא תשפוך זרעך לשווא". לא מעט נוטים לחשוב שזה צווי
בתורה (שבכתב) אבל ממה שקראתי באינטרנט (וממה שאני זוכר מלימודי התנ"ך) אין
צווי מפורש כזה בתורה שבכתב. יש סיפור במקרא על מקרה מסויים של אדם בשם אונן שנדרש, לפי מנהג מסויים, לשכב עם אשת אחיו שנפטר ללא ילדים (מנהג הייבום
שהיה נהוג אז) והיטעה את האישה ושפך את זרעו כדי לא להפרות את האישה, ה'
העניש אותו על כך בהריגתו. לפי הפשט (הפירוש הפשוט והדי ברור (לעניות דעתי,
לפחות לכאורה)) אונן חטא בכך שרימה (כי כנראה הילד שהיה אמור להיוולד לו
לא היה אמור להיות תחת חסותו) ולא בכך שעשה מעשה אוננות.
לעומת התורה שבכתב, יש כנראה(?) איסור על אוננות בתורה שבעל פה. אני אישית פחות מקבל את התושב"ע ובכל מקרה אינני דתי, אני מגדיר עצמי כחילוני מאמין ואני משתדל להתייחס בעיקר לתורה.
היום, יש דעות שונות על הנושא הזה. ממה שקראתי (ואינני מומחה לנושא
הזה... או הצד הרפואי בנושא) האוננות עצמה (כל עוד זה במידה וכד') אינה
מזיקה לכאורה מבחינה רפואית, אבל לדעתי יש לה תופעות לוואי מסויימות.
זה נושא שאנשים לא נוטים כל-כך לדבר עליו כי זה משהו אישי שמתביישים בו.
עשיתי חיפוש באינטרנט וגיליתי דעות לכאן ולכאן. הטענות בעד די ברורות,
למשל שיחרור ה"לחץ המיני", הרגשת הפורקן, יש הטוענים שמי שמקיימים יחסי מין
יותר (או לצורך הדיון גם כמעשה אוננות) נראים צעירים יותר ועוד יתרונות.
אותי מעניין האספקט של רווק כמוני. פעם נכחתי בסדנא בנושא מציאת זוגיות
(רק לגברים) ואחד הדברים שהמדריך ביקש שם מהמתלמדים הוא להפסיק לאונן
בתקופת הסדנא. יש בזה הגיון, לפי מה שקראתי רמות הטסטוסטרון עולות כשאדם לא
מאונן עד לרמה מסויימת ואז חוזרות לרמה הקודמת, כלומר מי שרוצה לשמור על
רמות גבוהות של ההורמון הנ"ל נדרש לכאורה להימנע בערך 5-7 ימים מאוננות.
אני אינני מנסה לתת עצות לאחרים כי זה נושא שיש בו מרכיבים רפואיים (ואני
לא בקיא בנושא), פסיכולוגיים (כנ"ל) ועוד.
אבל אני מנסה לבדוק על עצמי, האם הימנעות תקופתית משפיעה עלי לטובה. יש,
לעניות דעתי, אפשרות שאוננות (או הפורקן) עלולה "לרמות" את המוח של גבר
רווק "ולומר לעצמו", ברמה ההורמונלית, "יש לך (כאילו) בת-זוג" וזה עלול
להחליש את הנחישות למצוא בת-זוג שזה כמובן לא טוב. שמתי לב שהימנעות
תקופתית עושה אותי יותר נחוש. קראתי מישהו שטוען שזה לא רק ברמה הזוגית, יש
מי שטוען שזה בכלל מחליש את האדם אנרגטית!
זה מתקשר לעניין הזה שכתבתי לא מזמן על מחשבות שלי לגבי קצב עידכון
הבלוג. אולי שווה לי לקחת הפוגות בכתיבה כאן ולהשקיע את האנרגיה במקום אחר.
אני לא רואה סיבה כרגע להפסיק לגמרי לכתוב, אולי רק להוריד את הקצב, לפחות
מידי פעם. נראה.
"אני מרגיש(/ה) אהבה", שיר "עתיק" (1977) שפרץ דרך בזמנו ועדיין נשמע עדכני גם היום.
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.