השבוע מישהי שאני מכיר כבר כמה שנים אמרה לי, תוך כדי שיחת חולין,
שלדעתה אני רווק בגלל שאני ביישן. לזכותה יצויין שיש לה תואר ראשון
בפסיכולוגיה (אבל היא לא פסיכולוגית וגם לא עוסקת בזה). למרות שאני לא
'מחזיק' כ"כ מפסיכולוגיה, לפחות זו של המאה הקודמת בגלל מה שאני מכנה היעדר
בסיס מדעי (במונחים שלי לפחות) מספיק ובכן למרות זאת וגם ללא קשר (כי אני
דווקא מעריך את אותה מישהי), דבריה גרמו לי להרהר בנושא.
אני יודע שיש בי משהו ביישני. הפידבק (משוב) הכי בולט 'לאחרונה' (לפני
כמה שנים) היה כשהשתתפתי באיזו סדנא. חולקנו לקבוצות של 8. המדריך ביקש שכל
אחד יציג את עצמו בקצרה, אחר-כך היו עוד כמה שיחות ואז הוא ביקש שחברי כל
קבוצה יצביעו מי לדעתם הכי ביישן באותה קבוצה. שבע זוגות של עיניים כוונו
אלי...... נבחרתי להכי ביישן של הקבוצה ולפי עיקרון חוכמת ההמון, כנראה (סטטיסטית) שזה נכון... זה בוודאי מסביר חלקית למה אני רווק.
אם נוסיף לזה את נדירות סוג הבחורה
שאני מחפש, זה מסביר את הקושי ואת התוצאה. לכן מאוד עצוב לי אם אני 'מאבד'
מישהי שמצאה חן-בעיני ועשיתי איזשהו מאמץ להכיר אותה, כמו הבחורה ההיא
מלפני +9 שנים (אני עדיין זוכר וחושב עליה!) שהזכרתי כאן בבלוג לפני כמעט חמש וחצי שנים. אולי זה שווה איזכור בפוסט נוסף בהמשך.
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימהבתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן. האי-מייל שלי לפניות הוא: [email protected].
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
... נבחרתי להכי ביישן של הקבוצה ולפי עיקרון