עוד לא נשוי

כבר כתבתי על זה כמה פעמים במהלך השנים (לראשונה, כנראה, כאן וכאן), אבל לא כולם/ן קוראים כאן כל הזמן... וגם הבטחתי בפוסט הקודם לדון בזה, אז אני פורש בזאת את רוב הסיפור עוד פעם כאן ועכשיו.

מהלך העניינים (ו"המעברים")

1. מתישהו ב2004, כנראה באפריל או מאי (אני כבר לא בטוח... נדמה לי שזה היה מוצאי חג) אני מסתובב בקניון עזריאלי בת"א עם חבר, כמו שנהגתי באותה תקופה (גם כיום אבל פחות) ואני מבחין בבחורה שמנמנה/מלאה/שמנה ומאוד נשית (במבנה הגוף ובכלל) לבושה שחור, בקיצור חיצונית מה שאני אוהב. אפשר לומר שזו היתה עבורי "אהבה ממבט ראשון" (לא אירוע שקורה כל יום, גם לא כל עשור...). אני מחליט שלמרות ביישנותי, אני חייב להכיר אותה. זה יכול להיות אירוע של פעם בחיים... מיהרתי לחנות ספרים שהיתה אז ליד, ביקשתי מהמוכר עט ופתק וכתבתי לה משהו כמו: "לבחורה היפה בלבוש השחור, אשמח להכירך לקשר רציני וכו'. הטלפון שלי: ...05 ביי, צחי.". מתרגש אבל נחרץ, תפסתי אומץ, ניגשתי אליה, הגשתי לה את הפתק ואמרתי לה שכתבתי את זה בשבילה. היא הסתכלה אלי עם עיניה הגדולות ובכלל המראה הכל-כך נשי שלה ושאלה: "מה?". אני חזרתי ואמרתי שכתבתי את זה בשבילה וזה הכל, היא הסמיקה ואמרה בקול נשי מאוד ועדין "בסדר".

2. כמה שבועות לאחר מכן, אני שומע הודעה בתא הקולי של הטלפון הנייד, של בחורה עם קול נשי ועדין, שנשמע ממש כמו קולה העדין של הבחורה לעיל, אבל לא קישרתי מיד בין המקרים, היא השאירה הודעה קצרצרה "תחזור אלי, בבקשה ביי". את מספר הטלפון ידעתי לפי השיחה המזוהה (היא לא ציינה אותו בהודעה). התקשרתי כעבור זמן מה ולא הצלחתי לתפוס אותה, כשכבר הצלחתי סוף-סוף, שאלתי אותה משהו, אבל לא הצלחתי להבין ממנה האם זו הבחורה הנ"ל, אולי הייתי צריך להיות יותר נחרץ (וכאמור, אז עוד לא בהכרח קישרתי בין האירועים). בכל מקרה, בסוף השיחה היא אמרה לי "ביי, מתוק" (!). בדרך-כלל לא אומרים למישהו שהגיע בטעות למספר "ביי, מתוק", נכון?

מעבר א': כעת כבר חיברתי בין האירועים והבנתי/הנחתי ש(כנראה!) זו אותה הבחורה (זה כמובן לא חייב להיות).

כעבור תקופה, ניסיתי להשיג אותה שוב, אבל אז ראו איזה פלא... הטלפון היה תמיד סגור... השארתי הודעה כמה פעמים בתא הקולי, אבל כלום... מה שכן... בערך באותה תקופה, אני מקבל ממספר חסום עוד פעם הודעה קולית לנייד והפעם מושמע שם השיר "מטריה בשניים" שמספר על הכרות מקרית של גבר ואישה... ויש בו את השורה: "איש לא שאל אם נוסיף ונפגש שוב", אבל אני שואל...

3. כמה שנים לאחר מכן, אני פותח כאן את הבלוג (באפריל 2007). לאחר אולי שנה(?) מישהי פונה אלי במייל וכותבת לי שהיא תשמח להכיר אותי וכו' וכו'. היא מציינת שהיא גרה די רחוק. אני עונה שזה לא מה שימנע ממני להכיר אותה. אנחנו מתכתבים עוד קצת, מדברים בטלפון (שוב, הקול דומה). קובעים להיפגש. אני מגיע למקום ביום ובשעה הנדונה אבל... כלום... אין שם בחורה (עדיין לא קישרתי בין הנ"ל). הטלפון הנייד לא זמין... טוב... אני מנסה להתקשר שוב כעבור יומיים ומצליח סופסוף לדבר עם הבחורה, היא סיפרה שקרה לה אירוע מצער במשפחה, לכן לא יכלה לבוא. אז שאלתי למה לא הודיעה לי?... לא קיבלתי תשובה הגיונית לזה. אני אומר לה שגם הדלק לנסיעה הארוכה עלה לי (לא בגלל שאני קמצן או משהו, אני מוכן להתאמץ בשביל מישהי מתאימה, פשוט כי זה היה לריק) ואז היא עונה לי "בחיוך" (כך זה נשמע בטלפון): "אני אחזיר לך". אני הייתי קצת עצבני על זה... אז לא ניסיתי אז (באותה שיחה) לקבוע מיד פגישה נוספת. אמרתי לעצמי שאתקשר עוד כמה ימים אחרי... אבל כמו במקרה הקודם... שוב הטלפון הנ"ל הוביל רק לתיבה הקולית... ומאז בכלל נותק. נשמע דומה לא?

מעבר ב': שוב אני מחבר בין המקרים ומניח שזו אותה הבחורה מ-1, למרות שבכלל לא ברור אם זו אותה אחת. מהשיחות בשלב 3, למדתי שיש לה קצת מבטא 'רוסי'. אני משער לכן שהיא עולה מרוסיה (או אחת ממדינות בריה"מ לשעבר).

היה עוד המשך לסיפור, אבל אקצר כי זה גם לא משהו שבהכרח קשור. בכל מקרה, לא פגשתי אותה (שוב, בהנחה שזו אותה אחת) מאז.

אין לי מושג אם היא התחתנה מאז (קשה להאמין שבחורה כל-כך נשית תשאר לבד). אולי היא בכלל בחו"ל?... לחשוב על זה שמישהו אחר תפס אותה, זה די מדכא עבורי... מצד שני, לא היתה לי בכלל הזדמנות להכיר אותה, רק להתרשם מהיופי הנשי והמלא שלה (שהיא, כך אני מניח (לא לשווא) בכלל אולי מתביישת בו...) ומהעדינות בקול שלה. מצד שלישי, אם היא כבר תפוסה או אם היא לא מעוניינת מכל סיבה שהיא, לפחות לא הייתי מפתח ציפיות כלפיה...

כאמור, ראיתי אותה אולי כמה דקות, אבל היא חדרה כמו חץ עמוק לליבי ולא יוצאת משם... אז אם היא(/את) קוראת כאן... לפחות שתדע(/י) את זה!

סיכום שבועי

אין משהו מיוחד לדווח.

"...ואני בתוכי סגור, לא יכול שום דבר לראות, וחוץ מללחוש את שמה...":