אולי זה עניין של אינטליגנציה (היכולת לחשוב על אפשרויות/תרחישים שונות/ים) או שמא חוסר ביטחון עצמי?...
למה אני מתכוון? לא פעם כשאני נתקל בהתנהגות לא נאותה של מישהו/י כלפי,
אני שואל את עצמי, האם זה בגללי? האם עשיתי משהו לא תקין שגרם לזה? אחרי
זמן מה, אני מגלה שאותו אדם מתנהג כך (באופן לא תקין) גם לאחרים/ות.
אם למשל מישהו רב איתי, גיליתי אחר-כך שהוא רב עם "שלושת רבעי העולם
ואישתו". אם מישהו לא היה ישר איתי, גיליתי שזו דרכו של אותו אדם עם אחרים.
למה עניין של ביטחון עצמי? כי אולי אדם שיותר בטוח בעצמו, לא היה מטיל ספק
כבר בשלב ה"נראה והולך כמו ברווז" ולא היה מצפה ל-"עושה קולות של ברווז"
כדי להשתכנע... בדומה עניין האינטליגנציה, היכולת להכיל בו-זמנית מספר
אפשרות תיאורטיות למצב נתון, היא, לדעתי, איזו יכולת אינטלקטואלית ואולי
אני מצפה לאפשרות של "לא עושה קולות של ברווז"... אלא של עורב...
ואולי זה קשור לאיזו "תמימות" (ולא במובן שלילי) כלומר לצפות שלאנשים
אחרים יש סטנדרטים דומים לשלך בתחומים הנדונים. כמו כן, זה מתקשר ליכולות
חברתיות/בין-אישיות, שכמובן קשורות לזה (היכולת "לקרא" אנשים). אפרופו
יכולות כאלה, אולי אכתוב משהו על זה בפוסט הבא.
"ברווזים, ברווזים", אני זוכר את השיר הזה (שהיה להיט גדול בזמנו), כנראה, מסוף השירות הצבאי שלי (83'-80'):
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימהבתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן. האי-מייל שלי לפניות הוא: [email protected].
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
