זה התחיל בזה שבשבוע שעבר חזרתי מביקור אצל אימי ותוך כדי נסיעה במכוניתי אני
שומע ברדיו מישהי מדברת על העניין של אוטיזם. כידוע היום נהוג לדבר על "קשת אוטיסטית".
כלומר לא מדברים רק על המקרים היותר ברורים (קשים?), שבהם כנראה (אני לא מכיר
אישית ולא מומחה לנושא) אנשים לא מתקשרים עם סביביתם, אלא על מקרים קלים
יותר בהם למשל יש בעיה בהקשרים חברתיים.
אותה דוברת הזכירה כמה מאפיינים ואחד מהם היה "קושי ליצור קשר עין". זה
מיד הדליק לי איזו "נורה" (ורודה?..) אצלי מהעבר... למשל, כחניך בקורס
מפקדי טנקים, מפקד המחלקה שלי עשה ראיונות הכרות בתחילת הקורס. אני זוכר
בחור (עם דרגות סגן?) די נחמד שאמר לי בסוף הראיון, שהוא מקווה שבסוף הקורס
כבר אסתכל לו בעיניים כשאני מדבר אליו... את הקורס סיימתי, אבל אני לא
זוכר אם עניין המבט השתנה אצלי...
אני לא יודע אם לחבר את זה לביישנות, או למשהו אחר "כמו אוטיסטי" שכזה,
אבל כשאני מדבר עם מישהו/י שאני לא מכיר, לעיתים קשה לי גם להביט בפניו של
אותו/ה מישהו/י וגם לדבר. כשאני מקשיב, דווקא אין לי בעיה להביט, אני גם כן
מסתכל על אנשים (ובפרט נשים ) כל הזמן, כלומר קשר עין כן חשוב לי, רק כאמור כשאני מדבר עם מישהו/י (בעיקר חדש) זה יוצר לי איזו אי-נוחות, או 'עומס'.
בכל מקרה, בעקבות העניין הזה, החלטתי 'לחקור' קצת באינטרנט את הנושא
(דבר שכבר עשיתי כמובן בעבר...). כמו מבחני IQ באינטרנט (שקישור לאחד מהם
ניתן למצוא כאן בבלוג (בצד ימין)) יש מבחנים דומים לכל מיני דברים, כולל
למשל למה שקרוי "תסמונת אספרגר"
שהיא סוג תסמונת שנמצאת על הקשת האוטיסטית הנ"ל. ברור שזה, כמו
בנוגע ל-IQ, לא אבחנה/מדד רישמי. עניתי על שני שאלונים שונים ועל אחד מהם
(שדווקא יש לו איזו 'תוקף מדעי', כלומר עשו עליו מחקר) עניתי כמה פעמים.
יצאתי באחד לא כזה, באחד אחר יצאתי פעם גבולי ופעם בתוך התחום אבל הנמוך.
האבחנות הללו הן לא מדע מדוייק, כמו כן, כל המודעות לחלק מהדברים הנ"ל
החלה כשאני כבר הייתי אדם בוגר. הן לא מדע מדוייק כי למשל ניתן להבחין שחלק מההגדרות (בנושא הנ"ל ועוד) בספרי הפסיכיאטריה, לפי מה שקראתי
בויקיפדיה וכד', משתנות כל כמה שנים (גם צורת האבחנה, שוב, לפחות לפי המעט
שקראתי, היא לא מדעית מספיק במושגים שלי. יש פה, על-פניו, דברים
סובייקטיבים, לא מוגדרים היטב ועוד). כל עוד לפסיכיאטריה לא תהיה הבנה
אמיתית של מבנה המוח, הביולוגיה/כימיה וכד' (יש, לכאורה, קשר אפילו למדעי
המחשב...) שקשורה לנושאים הללו, לא תהיה, לפחות בשבילי, תקפות מדעית לתחום
הזה. עדיין, כמובן יכולות להיות אבחנות נכונות, כלומר לא צריך "לשפוך את
התינוק עם המים". רק לזכור שמדובר בקירובים למציאות מאוד מורכבת ולא בהכרח
במציאות עצמה.
עדיין, מצאתי בזה משהו שיכול להתחבר לזה שאני רווק בגילי המופלג (למרות
מאמצי, למשל הבלוג ועוד ועוד). עוד נקודת מבט לנושא הזה היא
המערכתיות-אמפטיות שהזכרתי בפוסט הזה
בזמנו. יש לי מוח שהוא יותר מערכתי מאמפטי, כלומר, לכאורה, אני פחות מוכשר
ביחסי אנוש, אבל אני לא חושב שאני "עיוור" להקשרים חברתיים, אני אולי לא
מבריק בהם, אבל אני יודע להתנהג בנימוס בחברה (המשוב שאני מקבל מאחרים/ות
הוא שאני אדם נחמד), אני מבין ומתקשר עם אנשים (ונשים), אבל מנגד בשורה
התחתונה, אני רווק והמון זמן לבד, למרות מאמצי, למרות רצוני, אז די ברור לי
שאני לא 'טוב' מספיק בקטע הזה.
ואולי זה רק תירוץ בשבילי... הנה יש לי במה להאשים את היותי רווק... אני קצת (לכאורה, לא אובחנתי רישמית ככזה!) "אספרגרי"...
אם הזכרנו מבחני אישיות, אז יש גם את מבחן הMBTI שמנסה לחלק את האוכלוסיה האנושית ל-16 סוגים. מישהי פעם שאלה אותי איזה סוג אישיות יש לי. עשיתי את המבחן הזה,
כמה פעמים, כולל לאחרונה ויצאתי תמיד INTJ כלומר הסוג המכונה "המדען". אני
אכן אוהב לחקור דברים ולנבור בהם וכך עשיתי לגבי הנושא הנ"ל... כאן הבאתי
תקציר של הדברים... אני עדיין מהרהר כמה מהנ"ל ואיך, משפיע על הקושי שלי
למצוא בת-זוג...
אפרופו קשר עין, Just one look, שיר 'עתיק' (1963/4) בביצוע "הקדושים". כדי לדעת אם בחורה מוצאת חן-בעיני, לפעמים מספיק מבט אחד (טוב, שניים...):
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימהבתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן. האי-מייל שלי לפניות הוא: [email protected].