אני, במידה מסויימת ביישן,
זה לכאורה יכול חלקית להסביר את היותי רווק. אם כי כשראיתי בחורות שממש
מצאו חן-בעיני, בחלק מהמקרים כן עשיתי עם זה משהו ('הצרה' היא שאין הרבה
בחורות כמו שאני מחפש..), גם אם עשיתי את זה בצורה, שוב לכאורה, 'שלומיאלית'.
אחת הדרכים שלי להתגבר על הביישנות היתה לתת 'פתק התחלה' כלומר לכתוב על
פתק שאני מעוניין להכיר לקשר רציני (כי כזה אני. אני לא מחפש (ולא חיפשתי
מעולם) סטוצים) ולהשאיר מספר טלפון כדי שהבחורה תחזור אלי (היום כדאי לשקול
גם אי-מייל או פייסבוק וכד'). הפעם האחרונה שהתחלתי כך היתה כמדומני ב2004
(היו לי עוד ניסיונות התחלה מאז, אבל לא בדרך הזו) עת שנתתי לבחורה מתוקה,
שפשוט התאהבתי בה במבט ראשון (ואני, למרות השנים, עדיין חושב עליה והזכרתי
את זה, לאחרונה, למשל כאן) פתק כנ"ל.
אני יודע שיש בזה סיכון, כלומר הבחורה יכולה לא לעשות דבר עם זה שהשארתי
לה את מספר הטלפון, מכל מיני סיבות, למשל סתם פסיביות, ביישנות ועוד. אבל
יש גם צד אחר לזה. אם הבחורה חוזרת אליך, זה מעיד שלפחות יש לה איזשהו
עניין חזרה (עניין שהוא כמובן ראשוני, כי עוד אין ממש הכרות). זה דבר די
חשוב.
קראתי לאחרונה ואני נזכר במקרים ששמעתי/קראתי בעבר על קשר שבו הבחורה לא
ממש היתה מעוניינת ואילו הגבר חיזר בנמרצות (במשך תקופה ארוכה יחסית), עד
שהבחורה נעתרה. קשר כזה, לדעתי הוא פחות טוב כי הבחורה פחות רצתה בו. אכן,
חלק לא מבוטל מהמקרים ששמעתי/קראתי עליהם לעיל הסתיימו בגירושין. כלומר זה
שאני מצפה שהצד השני יראה עניין, לדעתי, לטווח הארוך, זה עדיף. אני מעדיף
בחורה שתרצה אותי, מאשר בחורה שאני בשבילה רק 'ברירת מחדל'. טיב הקשר הוא,
לדעתי (ולא מתוך ניסיון, אלא מתוך הגיון) בהתאם.
"האם את/ה אוהב/ת אותי? האם את/ה זקוק/ה לי?" (כן, כן!)
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימהבתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן. האי-מייל שלי לפניות הוא: [email protected].
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
