השבוע שמתי לב למשהו מעניין. חשבתי על כל מיני מקרים וכל מיני אנשים
וראיתי שיש לכאורה עונשים (אפרופו "אנשים" שינוי ה-א' ל-"עו") על מעשים לא
תקינים, משמע, לכאורה מתקיים מעין "שכר ועונש" בעולם. אפשר כמובן לטעון
שדברים הם מקריים, שיש מאחוריהם הגיון/הסבר אחר. זה מאוד תלוי בנקודת המבט
של המשקיף, למשל מאמין / לא-מאמין בה' ועוד.
לא תמיד ה"עונש" (לחילופין "השכר" על מעשים טובים) מגיע מיד (או בכלל),
לפעמים זה לוקח זמן. זה גם כאמור, על-פניו לפחות, לא 'כלל ברזל', אבל בלא
מעט מקרים ראיתי את זה קורה. שכר ועונש הוא כנראה אחד המרכיבים החשובים
באמונה הדתית, לכן יש חשיבות גדולה ליום כמו "יום כיפור" ועובדה שרוב
הציבור היהודי, גם זה החילוני (כמוני (אני מגדיר עצמי "חילוני מאמין", מאמין בה' אבל לא בהכרח מקבל למשל את התושב"ע ועוד)) צם ביום כיפור.
אני, אגב, כפי שציינתי
ולא פעם בעבר, פיתחתי לי מנהג משלי, אני לא אוכל כלום ביום כיפור אבל אני
כן שותה מים. ההגיון מאחורי זה הוא שזה, לכאורה, יותר בריא ("מנקה את הגוף") ובעיקר,
אין בתורה (שבכתב) צווי מפורש לצום או לא לשתות, אם כי זו אפשרות לגיטימית
כמובן.
סליחות
אז ממי אני צריך לבקש סליחה?
- אם פגעתי במישהו/י (גם שלא ביודעין/בכוונה) אני מבקש סליחה על כך.
- אני חושב שאני צריך לבקש סליחה גם מעצמי... ("פיצול אישיות"? ),
האם עשיתי מספיק בתחומים מסויימים? אני בטוח שלא תמיד. למשל לפני יותר
משבוע הבטחתי לעצמי שאסיים איזה פרויקט עד יום כיפור ולא עמדתי בזה. סתם
ניהול זמן לא נכון...
- אם חטאתי לה' בדבר מה, אני מבקש את סליחתו.
ומי צריך לבקש סליחה ממני?
- כמובן מי שפגע בי באיזשהו אופן.
- יש לפעמים תגובות נאצה כאן בבלוג ולעיתים נתקלתי (בשנים עברו) ברוע,
בדרך-כלל רוע נשי (נשים מתוסכלות?), מן הסתם אלו לא ביקשו סליחה, אבל לפי
עיקרון "שכר/עונש" הנ"ל, כמו שכתבתי לטבע יש נטייה לפעול כך, אם פגעת
(בכוונה) במישהו/י זה עלול לחזור אליך כמו "בומרנג" ולא בהכרח מאדם שנפגע
אלא פשוט היקום (אם תרצו אלוהים) פועל כך. בכל מקרה, אני משתדל לסלוח.
- אם יש בחורה מתאימה שרוצה להכיר אותי ולא פנתה אלי... אז היא צריכה לבקש סליחה גם מעצמה... אבל היא יכולה בקלות לכפר על ה'עוון', בכך שתפנה אלי בקרוב...
כמו כן, אם אני מזכיר את עניין השכר/עונש, אז אני יכול לשאול למה
'נענשתי' בכל-כך הרבה שנות רווקות למרות שאני כן רוצה ופועל להשיג זוגיות?
אפשרות אחת היא אולי "חטא היוהרה"... כלומר שאדם לא מכיר מספיק בכך שמה
שקורה לו קשור לכח עליון אלא חושב שהכל תלוי רק בו... מצד שני, לא כל מה
שקורה בעולמנו תמיד קשור ישירות לשכר/עונש. בתנ"ך יש לא מעט סיפורים של
אנשים תמימים שלא תמיד קרו להם דברים טובים. יש מקריות, יש מורכבות ועוד
ועוד...
"מי שמאמין":
גמר חתימה טובה וצום מועיל לכל מי שצם/ה ויום כיפור מועיל גם למי שלא.