עוד לא נשוי

לפני כך וכך זמן השתתפתי באיזו סדנא בנושא חיפוש אהבה וזוגיות. אחד הדברים שהוזכרו שם הוא שצריך להרפות מאהבות העבר או מדברים 'לא פתורים' שכאלה, כי הם בעצם עלולים לעכב אותנו בחיפוש זוגיות (זה מעמיס על המערכת, זה כמו מצב שהרבה תוכניות רצות במקביל בסמארטפון או במחשב ומאיטות אותם).

אני לא בטוח לגבי התאריך המדוייק, אבל זה היה כנראה (לפי החישובים שלי) בסביבות אפריל 2004 כשראיתי בקניון עזריאלי בת"א בחורה שמאוד מצאה חן-בעיני (מתאימה חיצונית לטעם שלי בול. כבר כתבתי על זה כמה פעמים כאן בבלוג... למשל כאן). זה לא אירוע שקורה כל יום... או כל יומיים. בקיצור, חשבתי אז איך אני יכול להתחיל איתה (כשאני מתרגש/נפעם וכו') והחלטתי שאני אתן לה פתק. מצאתי חנות ליד שהיו שם פתקים על דלפק הקופה ובקשתי מהמוכר פתק וגם עט לרגע וכתבתי לה שהיא מצאה חן בעיני ושאשמח להכיר אותה לקשר רציני והשארתי את מספר הנייד שלי.

יצא לי להתבונן בה ומעט אחרי זה ניגשתי אליה ונתתי לה את הפתק, אחרי שאמרתי לה: "את זה כתבתי בשבילך", היא הגיבה בנחמדות משולבת עם פליאה וראיתי שהיא הסמיקה (שזו יכולה להיות הבעת עניין חזרה (ע"ע "שפת גוף" וכד') או אולי ביישנות/מבוכה). בקולה היתה נשיות ועדינות, ממש כמו במראה שופע הנשיות שבה.

עבר אולי חודש ומישהי השאירה לי הודעה בתא הקולי ואמרה שם משהו מאוד קצר. לא הייתי בטוח אם זו טעות או לא (בכל זאת יש טעויות לפעמים), אבל התקשרתי חזרה, הקול היה דומה מאוד לקול של אותה בחורה יפה (לטעמי) מהקניון. שאלתי אם זו טעות או לא. היא לא ענתה לי אם זו טעות או לא, אבל בסיום השיחה הקצרה היא אמרה לי "ביי מתוק". את זה אני זוכר היטב... עד היום. בכל זאת, לא אומרים "מתוק" לאדם לגמרי זר, נכון?

אחרי איזו תקופה, אני לא זוכר כרגע כמה זמן, אבל נניח, לצורך הדיון בלבד, כמה שבועות/חודש אחרי זה, קיבלתי עוד הודעה בתא הקולי, אבל הפעם משיחה בלתי מזוהה והושמע בה קטע מהשיר "שנינו יחד תחת מטריה אחת"... שמספר גם על הכרות מקרית של גבר ואישה...

יש עוד קצת המשך לסיפור (שלא אכנס אליו עכשיו כדי לא להאריך), אבל שורה תחתונה לא יצא לנו להיפגש מאז והבחורה החליפה מספר (אולי החליפה חברה סלולרית, זה כנראה לא כמו היום שיש ניוד מספרים) כך שלא יכולתי ליצור איתה קשר מאז.

אם הבחורה היתה אומרת לי "לא" ומכל סיבה שהיא, אז הייתי מוריד אותה ממחשבתי, אבל היא פשוט נעלמה לה...  היא ניכנסה כמו 'חץ אהבה' (ששולח קופידון...) לליבי... משאירה אותי עם המחשבות שצצות מידי פעם אודותיה... לא מזמן קראתי כתבה על זה שבקרוב יחויבו מעסיקים להודיע למועמדים לעבודה גם אם לא התקבלו לעבודה... כדי למנוע מצב שהם ישארו בחוסר וודאות.

זה הזכיר לי שגם בתחום הבין-זוגי עלולים להישאר לעיתים באיזה חוסר וודאות... תמיד יש את האפשרות שהבחורה הנ"ל ביישנית (קצת כמוני). לכאורה הייתי צריך להניח שהיא כבר מזמן התחתנה וכו' (ויכול להיות שאכן כך), אבל מנגד, אני מכיר (למשל, זה לא מקרה יחיד) מישהי שפעם התחלתי איתה, יצאנו לדייט והחלטתי שזה לא זה. אני יודע (דרך מישהי אחרת שמכירה אותה) שעד היום היא רווקה (וכבר עברו המון שנים מאז. היא כבר מזמן לא 'ילדה').

אני משתדל לא להיתקע במחשבות על העבר. כנראה כשאי"ה אמצא סוף-סוף מישהי מתאימה, אוכל לשחרר את מחשבותי על הבחורה ההיא מהקניון בה התאהבתי אהבה ממבט ראשון... (זה יצא חרוז: קניון-ראשון...) או... שאולי ניפגש שוב?

"שנינו יחד תחת מטריה אחת":