עוד לא נשוי

אומרים שבחורות אוהבות ביטחון עצמי אצל גבר. אני מעריך שכמו עוד תכונות התנהגותיות, ביטחון עצמי הוא שילוב של תורשה והתנסויות (סביבה). אני כנראה ולגבי תחומים מסויימים! (למשל אולי התחום הזוגי...) לא נולדתי עם עודף ביטחון עצמי. יש לזה גם צד חיובי: לפעמים דווקא ספקנות וזהירות יחסית הם יתרון.

anyway, ביטחון עצמי יכול להתחזק גם מכך שהאדם מקבל את עצמו כמו שהוא, מבלי צורך להתאמץ להיות משהו/מישהו אחר... ואיך הגעתי לכל העניין הזה של קבלה עצמית? מזה שבכמה חודשים האחרונים יצא לי לראות זוגות (יוצא לי הכי הרבה לראות זוגות בסופרמרקטים... בזמן הקניות שלי) כאשר בהתחלה ראיתי את הבחורה לבד, שהיתה בכיוון (אבל לא בהכרח בדיוק) של מה שאני מחפש חיצונית ואז, אחרי כמה זמן, ראיתי את בן-זוגה.

באותם מקרים, הגבר היה דומה לי בכמה מאפיינים חיצוניים (למשל מבנה גוף ועוד). אז אמנם לכאורה אולי הייתי צריך לקנא... אבל בעצם זה חיזק אותי, כי זה הדגים לי שמה שאני מעדיף חיצונית בבת-זוג הוא כנראה הדבר הנכון עבורי (מעין הסתמכות על "חוכמת ההמון" שאינני בהכרח ותמיד מחסידיה, אבל יש בה הגיון).

אני בכלל מאמין שבתחום הזוגי, ההעדפות השונות של אנשים הן בעלות רקע מולד משמעותי. זה לא הגיוני, לטעמי, שהאבולוציה 'תשאיר' תחום כל-כך חשוב (כמו "ברירה זוויגית") בלעדית להשפעה סביבית... כלומר אם אכן להעדפות שלי (ושל אחרים) יש רקע מולד, באמת שאין טעם לנסות לשכנע אותי (כפי שיש לפעמים מגיבות כאן (וגם לעיתים במקומות אחרים)) להעדיף משהו ששונה מהותית ממה שאני נמשך(/מעדיף) אליו באופן טבעי. בתחום הזה אני די יודע מה אני רוצה.

לילה טוב וסופ"ש נעים וחמים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.