אני מניח שאני חוזר קצת על דברים שכתבתי כאן בשנים עברו (בימים אלה
הבלוג הזה מציין 8 שנים להיווסדו. נ.ב. עוד הרבה שנים לפני שבכלל ישראבלוג
נוצר, כבר היה לי בלוג (אם כי לא קראו לזה כך ("בלוג") באמצע-סוף שנות
התשעים), אבל זה לא הנושא כרגע..), אבל חשוב, כמובן, לזכור להזכיר את מה
שקרה בשואה.
זכרון השואה נועד, לדעתי וכמובן לא רק, בין היתר, לשמש לקח לעתיד. בזמן השואה
לא היתה לעם היהודי מדינה ולא היה צבא שיוכלו להגן עליו (אם כי... חשוב
לזכור גם שהיו עמים שהיו להם גם מדינה וגם צבא ולא בהכרח ותמיד יכלו לצורר
הנאצי, ע"ע צרפת, פולין (וכמובן עוד מדינות אירופאיות) ואפילו מעצמה כמו רוסיה (/בריה"מ, שהיתה מעצמה גם אז) ספגה
מכה קשה ומיליוני הרוגים (לפי זה, כ-24 מיליון(!) אזרחים וחיילים נהרגו רק בבריה"מ במלחמת העולם השניה), אבל סביר להניח שהדברים היו נראים אחרת אם היתה
לנו אז מדינה וצבא).
אמנם השואה היא אירוע בפני עצמו, אבל הקמתה של מדינת ישראל קשורה ברצף ההיסטורי למה שקרה לפני הקמתה. נראה לי שזה גם בא לידי ביטוי בסדר הימים: יום השואה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ורק אח"כ יום העצמאות. זה לא מקרה, לדעתי, ששולחים תלמידי תיכון לפני שירות בצבא לסיור במחנות ההשמדה באירופה. אם כן, מדינת ישראל (וצבאה וכד') היא החומה והמגן שצריכים למנוע מאויבינו מלהשמידנו וחייבים כמובן לשמור עליה.
שני
דברים לדעתי מאיימים על קיומה של מדינת ישראל: איומים חיצוניים (כמו איראן,
ארצות ערב שלא בשלום איתנו (גם כאלה שבשלום, עלולות בתנאים מסויימים
(חילופי שילטון וכד') להפוך לאויב) ומה שאני מכנה "איום מבפנים". איום
מבפנים הם דברים שקשורים לכשלים במדינה ובחברה.
כשקמה המדינה (אני יודע זאת למשל מסיפורים של אבי ז"ל ששירת בפלמ"ח
(כמפקד (מ"כ, מ"מ וכד')) ואח"כ שנים רבות כקצין בצה"ל) לא היה כאן צבא
מסודר, לא היתה תעשיה מסודרת, לא היה כאן ממון רב ולמרות זאת, הישוב היהודי
הצליח להילחם בהצלחה בו-זמנית כנגד 7 צבאות אויב במלחמת העצמאות ולנצח.
אני מתפתה להשוות את ביצועי הישוב היהודי ב48' לאלו של המלחמות בעשורים
האחרונים, אבל לא אעשה זאת (מי שרוצה יכול לבד). מה שכן אני רוצה להשוות זה
את הלכידות שהיתה כאן (להבנתי, עוד לא נולדתי אז..) בזמן הקמת המדינה (למה שיש היום). אני חושב שאותה לכידות נתנה לישוב היהודי בארץ-ישראל את
הכוח להצליח. זו לא היתה רק לכידות, זו לדעתי היתה התנהלות מוסרית כללית.
היום, בלא מעט מובנים, אנחנו חברה מפולגת ומשוסעת. עשירים-עניים, מזרחיים-אשכנזים (ועוד עדות), ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכד' וגם לא מעט בעיות בתחום המוסרי. נכון שעם
השנים, למשל בעניין העדות, הקווים מטושטשים (הרבה משפחות הן תוצאה של מיזוג
גלויות ועדות), אבל מנגד, אולי גם בגלל הקפיטליזם וחיקוי המודל האמריקאי,
הפכו לחברה שבה מושם דגש יתר על אינדיווידואליזם ולא על שותפות (תוכניות
הריאליטי הן, מבחינות מסויימות, דוגמא מאלפת לרוח הזאת). מה שלא מבינים מי
שרוצים לחקות את ארה"ב הוא שאנחנו לא באמריקה... אנחנו מדינה קטנטנה שמוקפת
בהמון אויבים.
אומרים שבית שני נחרב בגלל מה שנקרא "שנאת חינם". זה דומה לאיום מבפנים על מדינת ישראל שאני מדבר עליו. אני לא אדם דתי, אני מכנה עצמי "חילוני מאמין"
וזה אומר שאני מאמין בה', אבל לא בהכרח מקבל למשל את התושב"ע (ועוד), אני מתייחס בעיקר לתנ"ך ובפרט לתורה (שבכתב, כמובן).
בפרשת "ובחוקותי" שבספר ויקרא, נאמר (בלשון חופשית שלי) שאם נקיים את מצוות
ה', אז יהיה שלום בארץ, לא נדע מלחמות וכו' (יהיה שגשוג) ואח"כ מוסבר שאם
לא נלך לפי מצוות ה', אז יבואו מלחמות, מחלות וכיו"ב.
מי שלא רוצה לראות באמור בפרשה הנ"ל עניין דתי בקשר למדינת ישראל, יכול לראות בזה עניין פרקטי. חברה
שמתנהלת במוסר (=מצוות ה') ובלכידות, גדולים סכוייה להיות חברה חזקה יותר
שתרתיע אויבים ושאם תאלץ להילחם, תנצח אותם. חברה מפולגת ופחות מוסרית, היא
חברה חלשה יותר וזה עלול, חלילה, לבוא לידי ביטוי גם בשדה הקרב.
דווקא בעשרות השנים האחרונות, נניח מאז מלחמת יום כיפור (1973) לא היתה
כאן מלחמה גורלית שאיימה על קיום המדינה והעם היושב בה (כמו מלחמת העצמאות או ששת הימים),
אז אולי דווקא ולכאורה אנחנו בכיוון טוב...(?) (אם כי, אי-אפשר לומר שלא היו כאן
מלחמות בכלל מאז יום-כיפור כולל גלי טרור קשים (למשל בשנות התשעים ועוד).
יצא לי אישית להשתתף במלחמת לבנון הראשונה (1982)), אבל מנגד כיום איראן מאיימת
להשמיד אותנו, דא"עש נמצא ממש לא רחוק מכאן (גם אם הוא נחלש, הוא עדיין
קיים) וכמובן חיזבאללה עם כמויות אדירות של טילים מצפון וחמאס בדומה מדרום.
זכרון השואה חייב, אם כן, להישמר, גם אם חלפו להן שנים רבות. נזכור שבלי מדינה, אף אחד לא יגן עלינו ועלינו לשמור על מדינה מוסרית וצודקת שתהיה חזקה ומלוכדת. אני חושב שדוד בן-גוריון ז"ל, מי
שהיה ראש הממשלה הראשון ומי שהכריז על הקמת המדינה, השכיל לבטא זאת
היטב באחת מהאמירות שלו: "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים" ("טכניקה" (של אז) = "טכנולוגיה" (של היום)).
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
