היום הלכתי למקום כלשהו שנותן שירות. הפקידה באשנב שנגשתי אליו היתה ללא מסכה (בכלל. גם לא על הסנטר ולא זמנית, אלא למשך זמן ארוך) וכשליש מהנוכחים/ות עטו מסכה ב"כאילו" (למשל רק על הפה, או חמור מזה על הסנטר).
לפני כמה שעות אני רואה בחדשות בTV שהתקיימו הערב לפחות 3 הפגנות (לא זניחות מבחינת כמות משתתפים). ברור שיש זכות להפגין, אבל בדומה למה שציינתי לעיל הרבה לא מקפידים על ההנחיות ולכן הסיכוי שתהא הדבקה המונית רק גדל וזה עלול להחמיר את המצב שבגללו בעצם יש את ההפגנות... לך תבין את ההגיון (או שמא העדר ההגיון, לכאורה) של האנשים (או חלקם) כאן.
אני יכול להתעצבן על הזלזול הנ"ל, אני יכול להתעצבן שאני רווק למרות מאמצי חיפוש במשך שנים. לפעמים הרצפה באמת עקומה. המשבר הזה רק ממחיש את זה (וכמובן לא רק כאן, גם במדינות רבות אחרות). אולי זה גם איזה "חוסר בגרות" מבחינתי שאני מסרב להכיר בכך ש"הרצפה עקומה", לחילופין שאני מנסה, קצת בתמימות, ליישר אותה.
אבל למרות ש"הפיתוי" להתעצבן ולהעביר ביקורת הוא גדול (וכך אמנם אני עושה למשל בפוסט הזה), יותר בריא, לפחות נפשית, "לעשות לביתך", כלומר לדאוג שלפחות בד' אמותי, הדברים יתנהלו בסדר וכך אני משתדל לעשות וצריך לעשות עוד יותר.
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
