לאחרונה שמעתי מישהי בתקשורת שאמרה שהיא אינה מזדהה עם דרכו של רבין
ז"ל. הרבה אנשים, אולי גם הרבה צעירים (הדור שלא ידע את רבין ז"ל), עלולים
לטעות בקשר לדרכו/מורשתו של רבין ז"ל. אמנם רבין ז"ל נרצח על רקע ניסיוני
להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים (הסכמי אוסלו), אבל רוב דרכו/תרומתו למדינה/מורשתו כלל לא קשורה לדרך השלום.
יצחק רבין
ז"ל היה בין מקימי המדינה, כלוחם ומפקד בפלמ"ח. יותר מאוחר התקדם בדרגות צה"ל
והיה הרמטכ"ל בעת מלחמת ששת הימים, אחת המלחמות בהן צה"ל השיג נצחון מרשים
(בקנה מידה עולמי), מאוד ברור וסוחף. חלק מהנצחון המזהיר בוודאי קשור לכך
שרבין ז"ל הכין את צה"ל בהצלחה מרובה למשימות (הוא התמנה לרמטכ"ל כשלוש שנים
לפני המלחמה הנ"ל).
זאת ועוד, אלה שתקפו (די בגסות רוח, יש לומר, עם כינויים מסיתים כמו
"בוגד") את רבין ז"ל על רקע רצונו לנהל תהליך שלום (שאולי היה כולל נסיגות
משטחים) תוך כדי מעשי הטרור שהיו אז, שכחו שגם הרבה בזכותו ויכולותיו (כמובן לא רק.. צבא אינו בנוי על
אדם אחד) נכבשו השטחים הנ"ל שהיו (ועדיין, חלקם) במחלוקת. האבסורד הוא שחלק
ניכר מאלה שכינו אותו "בוגד" לא תרמו אפילו עשירית ממה שהוא תרם להקמת
וביסוס המדינה.
מורשתו של רבין ז"ל, לדעתי, היא קודם כל מורשת של לוחם, של מצביא, של אדם עם
עקרונות, עם יושרה ולקיחת אחריות (כמוה לא רואים לצערנו בימינו). נושא השלום
והרצון של רבין (מתוך הבנתו/מחשבתו שזה לטובת המדינה) להביא להסדר עם
הפלשתינים הוא רק חלק קטן ולטעמי גם לא הכי משמעותי במורשתו ובעשייתו רבת
השנים.
גילוי נאות: יש לי הקדשה אישית מיצחק רבין ז"ל בזכות אבי ז"ל שגם היה
בפלמ"ח איתו וגם היה קצין בכיר בצה"ל. יותר מזה.. זכיתי לפגוש אותו
אישית כילד קטן (אולי בן 6?) כאשר אבי ז"ל לקח אותי לקריה בת"א (אני חושב
שזה היה בפורים והייתי מחופש לחייל...) ושם רבין ז"ל שאל אותי (אני זוכר
שגם הוא היה מעט ביישן...) אחרי שסיים איזו ישיבה, משהו כמו: "מה אתה רוצה לעשות בצבא לכשתתגייס?" 
עוד דבר: הייתי בין המפגינים/תומכים ב"כיכר מלכי ישראל" (כיום נקראת "כיכר רבין")
באותו הערב שהוא נרצח. ראיתי בזה זכות וחובה לתמוך ברבין ז"ל במאמציו
להגיע לשלום. לצערי, הרבה אנשים (הרבה מידי לטעמי) לא היו שם, למרות שהיו
לא מעט. לעומת זאת, בחלק מהעצרות שהיו לאחר הרצח באו המונים וממש אי אפשר
היה לזוז כבר ברדיוס של קילומטר+ מהכיכר...
ייתכן שבדיעבד הטעות של רבין ז"ל בתהליך השלום, כך טען בפני אדם חכם,
היתה שהוא אפשר להנהגת הפת"ח ובפרט יאסר ערפאת להיות נציגי העם הפלסטיני
לצורך מו"מ ושאיפשר להם לחזור מגלות לשטחים. מאוד ייתכן שאם היתה קמה הנהגה
מקומית שקולה יותר, היה כבר הסכם שלום עם הפלסטינים, אבל זו "חוכמה לאחר
מעשה". עד היום, עצם זה שאין הסכם שלום עם הפלסטינים, וודאי קשור לזה
שההנהגה שלהם לא מוכנה לויתורים ולקיחת סיכונים.
ולמשהו קצת שונה... יחס המינים
(זה לא יחסי מין...) קרי מספר הגברים חלקי מספר הנשים בקבוצת גיל מסויים,
הוא נתון שתמיד מעניין אותי (כל עוד אני נטול זוגיות). למשל כתבתי בזמנו פוסט
על הנושא במאי 2007 (כחודש לאחר פתיחת הבלוג). אם למשל היה עודף משמעותי
של נשים על גברים, אולי, לפחות תיאורטית, היה לי יותר קל למצוא בת-זוג מאשר
מצב הפוך, כלומר כשיש עודף של גברים על נשים. למעשה כל חוסר איזון הוא לא
דבר יציב (ולא דבר רצוי) לאורך זמן.
הסתכלתי לאחרונה על נתונים באתר הלמ"ס.
משנים קודמות אני זוכר שבאופן די עקבי ובמדינות שונות, נולדים מעט יותר
(כ6%-5% יותר) בנים מבנות והפער הולך ומצטמצם עם הגיל, עד שבד"כ באזור גיל +30 נוצר
"תיקו" (שיוויון) ואח"כ יש יותר נשים מגברים. תוך כדי התבוננות במספרי
הגברים והנשים בקבוצות גיל שונות שמתי לב ל"אנומליה" מסויימת: בערך בגילים
21-24 זיהיתי באוכלוסיה היהודית, לא בכל הארץ, אלא רק במחוזות ת"א וירושלים,
שיש דווקא מעט יותר נשים מגברים (חשוב להדגיש: לא הבדל דרמטי, אבל זה שונה
ממה שרואים במדינות שונות וגם באזורים אחרים בארץ. כמו כן, התופעה היתה בולטת יותר במחוז ירושלים מאשר מחוז ת"א (בערך 5.5% ו-2% יותר בנות מבנים, בהתאמה, בקבוצת הגיל הנ"ל)).
ייתכן שזה לגמרי מיקרי או שזה קשור למשהו אחר שאני לא יודע מהו, אינני
דמוגרף... ובכל זאת ייתכן שזה קשור לאירוע הטראומטי של רצח ראש ממשלה. אני
זוכר היטב את התקופה אחרי הרצח. היה הלם בציבור על-כך שנרצח ראש ממשלה ובפרט איש
דגול ורב מעשים כמו רבין ז"ל (שכונה אז כמדומני "מר בטחון"). היה אבל אמיתי, כך גם אני הרגשתי אישית. היה בזמנו מושג בשם "נוער הנרות" (ע"ע) כינוי לנערים (ואולי דווקא יותר נערות) שבאו להדליק נרות (זכרון) בכיכר אחרי הרצח.
זה עלול להשמע לגמרי הזוי וספקולטיבי... אבל ייתכן שהעם הרגיש שהפכנו
(חלקנו, יש לומר) ללוחמניים מידי. לוחמנות יותר מתקשרת לי עם גבריות מאשר
עם נשיות (וכדרכי אני מסייג, תמיד יש יוצאות מהכלל, קרי יש גם גם נשים
לוחמניות אבל הן מיעוט בקרב הנשים). ייתכן שבאיזשהו אופן, כמו שאחרי מלחמות
בהן נהרגים הרבה גברים, יש נטייה ללדת יותר בנים, כך אולי (אבל בכיוון הפוך) אחרי מעשה
האלימות הנ"ל, נולדו דווקא יותר בנות ואכן 21-24 שנה לאחור זו בדיוק התקופה
שאחרי רצח רבין ז"ל. סתם מחשבה לא בהכרח מדעית.
אפרופו לידות וריבוי, היום שמעתי ברדיו דברים
שאמר מי שהיה בעבר ראש מועצת יש"ע על יגאל עמיר (רוצח רבין ז"ל). כבר מזמן טענתי שזה
אבסורד שרוצחים (לא רק במקרה זה אלא גם באחרים) מצליחים להנשא ולהביא ילדים
לעולם ומהקצה השני אני (ושכמותי) אדם ישר (וכו' וכו' לא אתחיל עכשיו לפאר
עצמי), למרות מאמצים מרובי שנים, עדיין רווק וללא ילדים. ללא ספק משהו לא תקין ב"ממלכת ישראל", אבל זה מה שיש
ועם זה אני משתדל לנצח.
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
