שעתיים, ברוטו. זה הזמן שאני מציע למועמדת פוצטנציאלית "לבזבז" על פגישה איתי, בהנחה כמובן שזו מישהי מתאימה. למה שעתיים ברוטו? נניח חצי שעה נסיעה לכל כיוון ועוד כשעה פגישה. הקפה והעוגה על חשבוני.
הכי "גרוע": הכרת עוד אדם,
הכי טוב: הכרת את בעלך לעתיד (זה אמור להיות המשך מסויים לפוסט ה'מתבכיין' הקודם).
בתקשורת, כל הזמן שומעים טענות פמיניסטיות על כך שנשים מקופחות (תמיד
ההשוואה היא לגברים. לא השוואה לנשים אחרות). נשים מרוויחות פחות, נשים לא
נמצאות מספיק במקום X וכו' וכו'.
יש לי, כמובן את ההסברים שלי, שלטעמי הם הגיוניים, מדוע יש תופעות כנ"ל
(רמז: אלו לא ההסברים הפמיניסטיים), אבל אני שואל ברצינות: אני כותב כאן
כבר 14 שנה (למעט תקופות קצרות של הפסקות) וכמעט אין היענות. בחורות לא
פונות אלי. זה מראה משהו.
כמובן שאפשר לטעון "אלף ואחד טיעונים" בסגנון "אתה מבוגר מידי שמחפש צעירה
(ושלא בטוח שמישהי צעירה כנ"ל תרצה מישהו בגילי)" - "הפסיביות הנשית", כמו
שאני מכנה אותה בהקשר הזה של דייטינג (אבל לא רק), היתה נכונה גם כשהייתי
בן 30 ופרסמתי מודעת הכרות במדיה אחרת. נשים (כמובן בהכללה, אבל זה הרוב
המכריע) פשוט, כך אני נוכח, שוב ושוב, לא מוכנות לנסות.
ברור לי (אני אולי עקשן, או "מקובע"(?), אבל לא מטומטם) שהדרך הזו, לאחר
שנוכחתי בכך כבר מזמן, היא "עקומה" וסופר לא יעילה, אבל גם אם אני מבין
שיש הבדלים, במיוחד בתחום הזה של הכרות, בין גברים ונשים, אני נדהם כל פעם
מחדש מחוסר היוזמה הנשית. אני ממש לא מחפש בת-זוג עם מאפיינים גבריים (אני
מחפש מישהי סופר נשית (ונשים נשיות, מניסיוני, הכי פחות יוזמות)), אבל
לבדוק אפשרויות זה א"ב של צרכנות נבונה... פשוט עניין של הגיון. גם לבחור
בן/ת-זוג זה סוג של "צרכנות נבונה". איך תדעי אם אפשרות X או Y או Z טובה
אם לא תבדקי אותה, לפחות קצת (ו"קצת" לענייני, זה לא רק לקרא כאן, אלא להכיר פנים-אל-פנים)?
אני לא כזה דפוק או כזה מסכן או כזה מכוער או כזה נואש, אני מקבל פה ושם
פידבקים חיוביים מבחורות (מן הסתם, יש מגוון דעות ("לכל סיר, מכסה משלו"), אבל יש שמעריכות אותי
ו/או שאני מוצא חן בעיניהן (זה לא בהכרח הדדי)). פונות אלי גם בחורות מחו"ל ברשת, לא כאן בבלוג
(אגב, בארץ המצב קטסטרופה מבחינה זו.. ברור גם שיש פרופילים מזוייפים (וארגונים
עויינים (וזו לא פרנויה)), אבל לא כולם כאלה).
אני לא רוצה שמישהי תחשוב שהיא רק עושה לי טובה. אולי היא עושה טובה גם לעצמה? באמת. לא תבדקי, לא תדעי.
ולא ש"פגישה עיוורת" היא חוויה נעימה כל-כך. בד"כ היא לא (מניסיון). זה קצת כמו לזכות בהגרלה, קרי סיכוי נמוך להצלחה, אבל ככל שמנסים יותר, יש יותר סיכוי להצליח.
(אני יודע שאני "מדבר אל הקיר", אבל כאמור אני רגיל לזה כבר שנים...
(וקשה להגמל מהרגלים רעים...). השבוע שלחתי לחבר הודעת ווטסאפ וכתבתי לו
שהוא בטח חושב שאני נודניק (נדנדתי לו מספר פעמים לגבי משהו), אבל לא...
הוא ענה לי "להיפך. אתה דווקא חדור מוטיבציה ועיקבי. אני זה שלא בסדר בהקשר
הנ"ל". אולי זה נכון גם כאן? וכן אולי: "הפוסל במומו פוסל" - קרי אני משליך
אולי מחוסר היוזמה המספקת שלי(?) למשל לנצל כל הזדמנות ברחוב(/מרחב
ציבורי) "בכל מחיר" אל הצד הנשי?).
"ואני, אני לא תופס
איך את לא כאן איתי בין כר וכסת?" (וכבר לחשתי (מה לחשתי? צעקתי!) את "המילה המובילה לאהבה"):
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
