בפוסט הקודם הזכרתי את דירוג שנחאי, דירוג
בין-לאומי של אוניברסיטאות. אינני בקיא לגמרי (רק בערך) כיצד הדירוג מבוצע
ואני משוכנע שהוא אינו חזות הכל, למשל זה שיש זוכי פרסי נובל/פילדס/טיורינג
וכד' בין המרצים, או שמאמרי החוקרים/מרצים מצוטטים לרוב, לא בהכרח יעיד על
איכות ההוראה ועל רמת הסטודנים (למשל מידת הסינון בקבלה ועוד) שלומדים
באותה אוניברסיטה/מוסד-אקדמי, אבל בכל זאת זה אמור לתת איזשהו כיוון כללי.
בכתבות שמצאתי בארץ (למשל זו
ב"וואלה") דווח לאחרונה שלראשונה מאז שנת 2013, יש שלושה מוסדות ישראלים
במאה הראשונים בדירוג (האונ' העברית במקום 90, מכון ויצמן במקום 92
והטכניון במקום 94). אמנם נחמד, אבל זה לא שאנחנו מובילים את העולם...
למרות שיש לנו את "הגניוס היהודי" שבא לידי ביטוי למשל ביחס יוצא דופן של זוכי פרס נובל יהודים.
אגב, ממש ללא קשר ל"גזענות" מצידי לפחות (אני בטוח לא "גזען", למשל אני
לא בוחר בת-זוג לפי מוצא/עדה, אלא לפי מידת המשיכה (חיצונית ואישיותית)
וכד' שלי אליה), רובם המכריע של זוכי פרס נובל הנ"ל הם ממוצא אשכנזי כפי
שמוזכר (עם ניסיון/ות להסבר) למשל בספר "העם הנבחר" של פרופ' ריצ'ארד לין (ואין כאן, למיטב הבנתי, שום אפליה. את מחלקי הפרסים מעניינים ההישגים, לא המוצא/עדה). יש לציין שלפי הערך בויקיפדיה (וגם בכתבה הזו
מאתר הבי.בי.סי) נלקח מהמחבר התואר "אמריטוס" (בגמלאות) מה"פרופסור
אמריטוס" ביחס לאותה אוניברסיטה בה כנראה פעל, אני משער בגלל מחקריו/דעותיו
בנוגע ל-IQ וגזע שהיו, כנראה, שנויים במחלוקת.
אני גם לא חושב שרמת ההשכלה היא חזות הכל (עוד על כך בהמשך), כי חברה
נמדדת גם בדברים אחרים (למשל שרידות, מוסר וכד'), אבל נראה לי לפי גרף
שיצרתי עם אקסל שאנחנו במגמת ירידה מסויימת במה שקשור להשכלה הגבוהה. ייתכן
שאני לא מדייק בפירוש שלי, אך תחילה אציין כיצד יצרתי את הגרף הבא.
השתמשתי בנתונים משנים עברו של דירוג שנחאי של המוסדות הישראלים מהערך בויקיפדיה. את הנתונים ל2021 לקחתי מאתר הדירוג.
לא כללתי שתי אוניברסיטאות ישראליות גם כי לא תמיד היו נתונים לגביהן
וגם בגלל מיקומן הנמוך יחסית (אונ' חיפה ואונ' אריאל). הגרף לא לגמרי
מדוייק - כשמוסד קיבל דירוג של טווח, למשל 100-150, כלומר שאותו מוסד דורג
בין המקומות 100 ל-150, ציינתי זאת שרירותית בערך באמצע הטווח, קרי 125
בדוגמא זו, כמו כן אם היה חסר נתון לשנה מסויימת, למשל לגבי בר-אילן ב2016,
השתמשתי בנתון משנה לפני. הנה הגרף:
כפי שאפשר
לראות, ניתן לחלק את ששת המוסדות בגרף לשתי קבוצות עיקריות: ארבע
המובילות: העברית, הטכניון, מכון ויצמן ות"א וקבוצה שניה אחריהן: בן-גוריון
ובר-אילן (וכאמור אולי חיפה ואריאל שלא מופיעות).
לגבי
הקבוצה הראשונה: אם נסתכל על האוניברסיטה המובילה בארץ, האוניברסיטה העברית
(אגב אבי ז"ל למד שם וסיים תואר במשפטים), נראה שהגרף שלה נוטה לעלות...
כלומר לרדת בדירוג העולמי.. אם כי ספציפית השנה, היה שיפור ביחס לשנה
שעברה. כך גם אוניברסיטת ת"א (בה למדתי ובה סיימתי תואר ראשון במתמטיקה
ומדעי המחשב, מזמן..) במגמת החלשות בדירוג לאורך השנים. מכון ויצמן (שאגב
הוא מוסד מעט שונה כי הוא, להבנתי, לא מלמד לתואר ראשון, אלא רק לשני
ושלישי (משמע יש לכאורה רמת סטודנטים מראש גבוהה יותר)) נראה דווקא ברמת
שיפור לאורך השנים. לגבי הטכניון נראה שיש מגמה מתונה של שיפור עם השנים.
לגבי
הקבוצה השניה אפשר לראות בבירור מגמה של החלשות לאורך השנים. לגבי ההחלשות
בקבוצה השניה, ייתכן (אינני יודע) שמוסדות אחרים בעולם התקדמו או שמוסדות
כנ"ל נפתחו. לגבי הקבוצה הראשונה ומגמת ההחלשות, לפחות של אוניברסיטת ת"א
והעברית (עד השנה אחורה) זה דווקא נתון שאמור לדעתי אולי להדאיג.
אינני
סוציולוג כך שאני לא בקיא מספיק בנושא, אני יכול אבל לזרוק השערות. ייתכן
למשל שריבוי המוסדות להשכלה גבוהה (מכללות למשל) גרם לפיזור של סטודנטים
(פעם היו רק מספר מצומצם של מוסדות אליהם התקבלו רק הטובים ביותר). ייתכן
שמדובר בתהליך דמוגרפי. ידוע שיש קשר בין רמת ההשכלה ומספר הילדים
(הפיריון). די הדהים אותי לגלות כמה הקשר הזה לכאורה מובהק. ראו למשל
הגרף הזה שמתייחס למספר שנות הלימוד של אישה ומספר הילדים שלה, במדינות שונות, בין השנים 1950-2010.
רואים
בבירור שככל שאישה למדה פחות שנות לימוד כך יש לה יותר ילדים ולהיפך. ישראל
-מעט- יוצאת דופן בגרף, בקבוצת המדינות המפותחות, בכך שיש מספר שנות לימוד
גבוה ועם זאת פיריון, יחסית לאותן מדינות, גבוה. אגב, הרעיון של -לכאורה-
תהליך דמוגרפי, קרי ירידה קוגניטיבית במשך הדורות תואר בסרט ההומוריסטי
Idiocracy (
הערך בעברית בויקיפדיה), מנגד ידוע שיש מה שנקרא "
אפקט פלין" מעין עליה מתמשכת בIQ לאורך השנים-דורות, אם כי לפי הערך הנ"ל נראה שיש דווקא האטה ואולי אף נסיגה בשנים האחרונות.
להשקפתי,
חברה חפצת חיים חייבת למצוא את האיזון הנכון בפיריון/ריבוי טבעי - יותר
מידי ריבוי יוביל וכבר מוביל לבעיות רבות. במדינת ישראל "פיצוץ האוכלוסין"
מורגש היטב בכבישים, מחירי הדיור, מחסור במים ועוד ועוד. מנגד, ריבוי נמוך
מוביל לדעיכה והיעלמות. נראה שאין הרבה טעם
אם מדינה מצטיינת באקדמיה ובו-זמנית אוכלוסיתה נכחדת (ואוכלוסיה אחרת,
בדרך-כלל מהגרים, משתלטת עליה).
את הבעיה העולמית, שמוזכרת הרבה לאחרונה, קרי
"ההתחממות הגלובלית", אפשר לייחס לריבוי גבוה של האנושות בכלל. אכן, מספר
כלי הרכב, מפעלי התעשיה המזהמים וכד' קשורים לכמות האנשים בעולם. אולי זה נושא ראוי לפוסט נוסף - הצבת
גבולות כדי ליצור איזון.
מנגד, אם
נבדוק, אני די בטוח שנגלה שדווקא המדינות המשכילות והמפותחות (שכאמור בהן
הפיריון יחסית נמוך) הן המזהמות הכי הגדולות. באפריקה למשל יש ריבוי מאוד
גבוה, אבל יש הרבה פחות גורמי זיהום שתורמים להתחממות הנ"ל כי רמת החיים
נמוכה יותר.
נ.ב. יש
"נקודות אור" מסויימות. כאמור חלק מהתואר המשולב שלי הוא במתמטיקה. בתחום
ספציפי זה האוניברסיטה העברית היא במקום 24 בעולם ואוניברסיטת ת"א במקום 37
בעולם.
במדעי המחשב
פעם ת"א היתה במקום גבוה יחסית, לא השנה. למרות הדימוי "ההיי-טקי" של
ישראל, אין אף מוסד ישראלי ב50 המקומות הראשונים במדעי המחשב (מכון ויצמן
בטווח המקומות 51-75, הטכניון בטווח 151-200 וכך גם אוניברסיטת ת"א.
בן-גוריון בטווח 201-300, האוניברסיטה העברית רק בטווח 301-400 (!)
ובר-אילן בטווח 401-500).
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
אחה"צ טובים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
