כותרת הפוסט היא אולי מעין פרפרזה הפוכה על "מדינת הגמדים"
(תוכנית סאטירה ששודרה בזמנו בTV). היום עשיתי, כדרכי מדי פעם, סיבובון
הליכה בת"א (דווקא הפעם לא משהו ארוך) וראיתי לא מעט אבות הולכים עם עגלות
תינוקות וגם לא מעט זוגות של גבר ואישה. כמעט בכל המקרים הגברים היו גבוהים
מהממוצע. לדעתי לפחות 1.80 מ'. אולי זה רק משהו ת"א-י שכזה, אולי לא.
מנגד נזכרתי שראיתי לאחרונה בTV בכמה הזדמנויות גברים רווקים (אני לא
מתכוון ל-"חתונה ממבט ראשון", תוכנית שאינני צופה בה. זה בגדר בזבוז זמן
מבחינתי, מבלי להרחיב כעת מדוע) שהציגו את עצמם כמחפשים זוגיות ודי בלט שהם
היו נמוכים מהממוצע...!
אני זוכר שקראתי בזמנו טוקבק של רווק מתוסכל שכתב (לדעתי כמובן בהקצנה
ובהגזמה רבה) "לגבר מתחת 1.70מ' אין סיכוי למצוא זוגיות בארץ"... אני מכיר
באופן אישי כמה גברים ממש (אבל ממש) נמוכים (למשל אחד 1.45מ' ואחר 1.53מ')
שהם נשואים עם ילדים. מנגד, אני מכיר אישית רווקים, שכבר לא כ"כ צעירים,
שגבוהים מהממוצע וכן שואפים לזוגיות אבל לא מוצאים, חלקם אנשים נאים מאוד
וגם מצליחים מאוד באספקטים אחרים.
כמובן שמתבקש להזכיר כאן את "כלל ה1.09"
שאני נוהג שוב ושוב להתייחס אליו ושטוען שזוגות נוטים להסתדר כך שהגבר
גבוה בכ9% מהאישה, כלומר בערך "לכל סיר מכסה משלו", הבעיה היא שלפעמים
הסיר/מכסה שלך לא נפוץ. גובה הוא רק פרט אחד (קטן או לא, אבל בהחלט חשוב)
מתוך מכלול, אבל אם מראש האוכלוסיה כאן גבוהה מספיק ממני, אז אני בבעיה. זה
לא משהו חדש עבורי, פשוט לפעמים המציאות "מכה" בך ואתה (אני במקרה זה)
מפנים אמת פשוטה וחזקה.
ייתכן (כתבתי שזה פוסט תיסכולים) שהמדינה הזו לא מתאימה לי... באוקטובר
אהיה בן 60. בגילי הרבה גברים כבר סבים ואני עדיין רווק, למרות, נניח עם
עיגול מסויים, 40 שנות מאמץ - בעולם האמיתי, במרשתת ובמדיות שונות טרום
עידן האינטרנט. אם החברה כאן לא יודעת להעריך אותי (למרות יתרונותי, אני
כמובן לא לגמרי אובייקטיבי, אבל אני משתדל), אז ראשית ההפסד שלה, שנית,
אולי אני צריך לחפש, גם בגילי המופלג, מקום שבו כן יעריכו אותי. זה לא שלא
לגמרי מעריכים... הכוונה היא שעובדתית דבר בסיסי כמו למצוא בת-זוג ראויה
ולהקים איתה משפחה וילדים, אני לא מצליח. זו עובדה. ברור מאליו שזה לא רק
גובה... יש "מיליון ואחת" סיבות כפי שכבר הזכרתי, למשל כאן, אנחנו חברה סופר מפולגת, עם סקטורים שונים (ומשונים) שלא 'מתערבבים' (=מתחתנים) זה בזה (זה עם זה).
אפרופו אנשים נמוכים (הכל יחסי!), חוץ מנפוליאון שיש תסביך רשום עליו (תסביך נפוליאון), מי שהכי יזם (אולי למעט הרצל) ובעיקר עשה
כדי להקים את מדינת ישראל, דוד בן-גוריון ז"ל (שאם היה "משיח" במאה+ השנים
לאחור, הרי שלי די ברור שזה היה הוא... (מתאים למשל לסיפור קיבוץ הגלויות
ועוד) ויש עוד כאלה שמחכים למשיח... שכבר מזמן הגיע וכבר נפטר) היה אדם
נמוך למדי. גם האיש שנחשב לגדול המדענים ב'תקופתנו' (+100 שנים לאחור) וסמל לחוכמה, אלברט
איינשטיין ז"ל, היה אדם נמוך.
כמו שכתבתי בעבר, אני ממש, אבל ממש! לא רואה שום בעיה בגובה שלי (1.70מ'.
הרבה זמן לא נמדדתי, אז ייתכן שאני כבר 1.69מ'? עם הגיל (נניח אחרי גיל 21)
לא הופכים לגבוהים יותר...). אם כבר למי שמאוד גבוה אולי יש בעיה... ראו כמשל כמה דינוזאורים שרדו על-פני כדור הארץ מול נניח חתולים. הבעיה שלי היא אולי חוסר הפנמת המצב וחוסר גמישות. אפרופו "להעריך" שתי פיסקאות לפני... אני לא זקוק ולא רוצה ש"יאריכו" אותי...
פעם קראתי שהנ"ל, הפנמה וגמישות, הם חלק מהגדרה אפשרית לאינטליגנציה בעולם
החי, כולל האדם (היכולת להפנים/להבין מצב הסביבה בה אתה נמצא, אם יש צורך לנסות לשנותה
לטובתך ואם זה לא מתאפשר אז לעבור לסביבה טובה יותר עבורך). אני מתעקש
"ללכת נגד הרוח" לנסות למצוא בחורה שאין כמוה רבות כאן, במקום אולי להיות
גמיש יותר ולהגר למקום שבו יש לי סיכויים טובים יותר להצליח במצוות פרו
ורבו. אני כמובן מעדיף בת-זוג יהודיה, אבל מגיל מסויים (שלי), אני כבר חושב
שלא אפסול דתות אחרות.
זה קל להקליד רעיונות או מחשבות, אבל במציאות זה קצת כמו "מעגל קסמים" כי כדי
לשהות מספיק זמן במדינה זרה, אני חושב שאני צריך תמיכה של בת-זוג שאין
לי... (כבר שהיתי בחו"ל לבד ואני מכיר את ההרגשה...). אולי אצליח לשכנע אחד
מחברי הרווקים שנצא למסע חיפוש בעולם...
קל יותר להפנות כעס החוצה, קרי למשל "הנשים כאן לא מבינות מה הן
מפסידות" ואם הן מעדיפות את המצב הנוכחי, אז אולי זה מגיע להן... (אין כאן
באמת לשון רבות, זו רק צורת ביטוי. בסופו של דבר אני לא בהכרח צריך, או
בכלל נמשך, להרבה נשים, אני צריך רק אחת, אבל שבאמת מתאימה) אבל כאמור,
הרבה יותר פרקטי ולהפנות את האנרגיות פנימה להבנת המצב ופעולה לשנותו. ברור לי שזה עלול להקרא קצת ילדותי, כל מה שאני כותב כאן, בבחינת "אכלו לי, שתו לי".
אמנם כבר כתבתי על נושא דומה
בעבר, אמנם "הדשא אצל השכן ירוק יותר" ואנחנו, חלקנו לפחות, נוטים להתמקד
במה שאין ולא במה שיש ואמנם אם וכאשר אמצא זוגיות ויהיו לי ילדים משלי (ככל
שחולפות השנים הסיכוי לזה קטן, לצערי) אני מניח שאז אמצא דברים אחרים
להתלונן עליהם או להיות מתוסכל מהם... יש כזה צורך, במעין מחזוריות,
להביע תיסכול... ואולי דווקא התיסכול יעבור לי אם וכאשר אכיר כאן בת-זוג כלבבי.
אני שומר על אופטימיות-פסימית-ריאלית...
(הוא, הזמר) "לא אוהב אנשים נמוכים"... זה בסדר, יקירי, זה הדדי, אני גם לא אוהב אנשים כמוך:
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
ראו כמשל כמה דינוזאורים שרדו על-פני כדור הארץ מול נניח חתולים. הבעיה שלי היא אולי חוסר הפנמת המצב וחוסר גמישות. אפרופו "להעריך" שתי פיסקאות לפני... אני לא זקוק ולא רוצה ש"יאריכו" אותי...
