| 6/2007
הקדום, הקידמה והמקדם
האם הקידמה (מדעית/טכנולוגית) מקדמת את האנושות? האין זו, לכאורה, שאלה מוזרה משהו? במאמר זה, אתיימר לדון מנקודת ראות פרטית ולא מקצועית בקידמה, בכיווניה והשלכותיה האפשריים וגם במכווניה.
הקדום
בגן-עדן מצווה בורא עולם את אדם: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל..."וגו' (בראשית ב' י"ז). בהתעלם מה-"טוב ורע", האם נוכל ללמוד מכך ולו משהו על העמקת הידע בתחומים כמו מדע או טכנולוגיה? כלומר, האם בידיעה יכולה להיות טמונה גם איזו בעיה? אולי נכון יותר לדבר על אחריות? נחזור לשאלה זו בסוף המאמר.
בימי קדם, כנראה, צרכים הישרדותיים בסיסיים כמו השגת מזון, התגוננות מפני טורפים, התמודדות עם פגעי מזג האוויר וכד' היו בין המדרבנים להתפתחות הטכנולוגית . כיום ההתקדמות כבר מזמן גלשה מעבר לתחומים בסיסיים אלה עם היכולת, למשל,ליצור חיים בצורה מלאכותית. מעבר לעניין במהות ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית, מעניין להתבונן בקצב ההתקדמות המסחרר, קצב התקדמות שנראה שהולך ומוחש. לאן זה מוביל או יכול להוביל אותנו?
הקידמה
לצורך המחשת קצב ההתקדמות אני אוהב להשוות בין הטלפון הסלולארי הראשון שהיה לי לזה שיש לי כיום: בראשון היה צג טקסטואלי קטן, ספר טלפונים של כמאה רשומות, צלצול אחד, רטט וזהו בערך. בנוכחי, רשימה חלקית: מצלמה, שתי תצוגות אחת מהן צבעונית בהפרדה גבוהה (יחסית), חיבור סלולארי לאינטרנט, הודעות מולטימדיה, רמקול-דיבורית, מספר עצום של צילצולים, יומן פגישות, חיוג קולי ועוד ועוד. הוא, כמובן, קטן יותר ולמרבה הפלא זול מהראשון. מן הסתם, יש מכשירים משוכללים אף הרבה יותר (מי אמר GPS ו/או MP3 ולא קיבל?). כל זה קרה בקצת יותר מעשר שנים. לשם השוואה, אפשר לבחון את קצב ההתפתחות של מכשירים שהופיעו לפני שנים רבות למשל הרדיו ואח"כ הטלוויזיה, מרגע הפיכתם למוצר נפוץ. בגלל האצת קצב ההתקדמות, ייתכן שהעתיד "קרוב" יותר ממה שאנו מצפים לו.
כמובן שהתחום הביולוגי (שבו אין לי, לדאבוני, כמעט מושג) הוא גם על-פניו מרתק. האפשרויות בתחום הגנטיקה: הבנת המנגנונים המלאים של גופנו/התנהגותנו, אבל גם אולי האפשרות ליצור ("לברוא") יצורים חדשים "יש מאין" (ולא רק יצורים שהטבע יצר אלא יצורים ש(כנראה) לא נבראו עד כה). גם חקר המוח - יכולים לעורר את הדימיון. נניח למשל שתהא (בהנחה שיכולה להיות) הבנה מלאה (או קרובה לה) של תפקוד ומבנה המוח האנושי ונניח גם שתהנה טכנולוגיות (לא "פולשניות", בהנחה שאפשר שתהנה כאלה), שתאפשרנה "לקרא" את אשר במוחו של אדם וגם שתאפשרנה, בעת אחרת, "לכתוב" בו, כלומר להכניס למוח מידע מסוים ו/או למחוק אחר. ההשלכות החברתיות של שימוש בטכנולוגיות כאלה יכולות להיות מרחיקות לכת. אם אפשר (נניח בזמן קצר) לאכסן במוחו/ה של מישהו/י כמות אינפורמציה גדולה מאד, נוכל לדלג על לימודים... במקום בכמה שנים ובעמל רב, בתוך כמה שניות/דקות תקבל/י (או מוחך יקבל) תואר דוקטור בפיזיקה...! מעניין, לא?... אם כי זה עכשיו נקרא כבעייתי וכמדע בדיוני... מצד שני, נוכל גם להעלים טראומות, מישהו שחווה חוויה לא נעימה כבר לא יוכל, אולי, לטעון שיש לו או חייבת להיות לו, טראומה לכל החיים. מן הסתם, נושא מורכב עם השלכות מרחיקות לכת. כמובן האפשרות לדעת מה יש/עובר במוחו של פלוני/ת יכולה להיחשב ובצדק כחדירה לפרטיות, כנ"ל נושא מורכב.עוד כיוון הוא חקר החלל והאפשרות לקיום אנושי מחוץ לכדור הארץ. יש/יכולים להיות כיוונים נוספים שיכולים לצוץ בעקבות העמקת הידע.
המקדם
מי מניע את הקידמה כיום? אני מצליח לזהות כמה קטגוריות של כוחות אנושיים המעצבים את התקדמות המחקר המדעי-טכנולוגי (ייתכנו גם שילובים):
1.גופים הנתמכים בעיקר ע"י מדינות.
2.גופים עסקיים/תעשייתיים.
3.אנשים פרטיים.
לקבוצה הראשונה יש מטרות שאולי קשורות לאינטרסים של המדינות השונות כפי שהם נתפסים גם ע"י מקבלי ההחלטות של אותן מדינות וראשי אותם מוסדות. למשל מציאת שיטות לשיפור גידולי המזון, ריפוי מחלות, פיתוח כלי תחבורה ושהייה בחלל ועוד, אבל גם מחקר הקשור לכלי נשק, אמצעי הגנה בפני כלי נשק וכד'. כמובן ייתכן שיש כאן גם פעולת גומלין בין אנשי המחקר ובין מקבלי ההחלטות ולא רק הכוונה מלמעלה.
הקבוצה השניה, מונעת, להבנתי, גם (וכנראה במידה משמעותית) משיקולים ריווחיים/עסקיים, כלומר, בהינתן מצב שוק ותחרות, גוף כנ"ל מנסה לפתח טכנולוגיות שבזמן קצוב ("סביר") או בחזית רחבה, תחזרנה לפחות את עלויות הפיתוח, או, שבין היתר, מישהו באותו גוף, יחשוב שצפוי להיות כך.
בשונה משתי הקבוצות הנ"ל, אנשים פרטיים לא מוגבלים, לכאורה, במדיניות כנ"ל ובשיקולים עסקיים. כמובן שלרוב כנראה שרק לכאורה... מעשית יש מצד אחד בד"כ הרבה פחות משאבים ואמצעים לפיתוח; מצד שני יש, שוב לכאורה, פחות מיגבלות של מבנה ארגוני היררכי גדול ומורכב.
הבנת האינטרסים של גורמים שונים, יכולתם ומגבלותיהם יכולה, אולי, ללמד משהו על כיווני ההתפתחות השונים, אבל כמובן שאין כאן רק "צינורות מקבילים"- ככתוב, תיתכן גם דיפוזיה.ייתכן ששינוי המערכות הכלכליות, אם אכן יחולו שינויים כאלה בעתיד, יגרור בעקבותיו גם שינוי באבולוציה של ההתפתחות הטכנולוגית/מדעית.
האם הקידמה מקדמת אותנו? כנראה שעלינו, בתור בני תמותה, להגדיר גבולות זמן כששואלים שאלה כזו או כשמנסים להשיב עליה. מכשירים/מוצרים/טכנולוגיות שעושים לנו את החיים יותר קלים, לכאורה משפרים את חיינו. בטווח הקצר זה נראה אכן כך. בטווח הבינוני תיתכנה אולי בעיות, למשל מכשירים/טכנולוגיות שהופכים אותנו לפסיביים מידי ושאנו, אולי, לא מורגלים או "מעוצבים" להם אבולוציונית. יש גם, כמובן, את עניין זיהום הסביבה וניצול-יתר של משאבי הטבע. מצד שני, בגלל שקצב ההבנה שלנו את התהליכים הולך ומואץ, נוכל, אולי, להתגבר גם על הבעיות הללו או חלקן.
המסקנה שיכולה להתבקש מהמאמר הזה היא שאולי(?!) רצוי שתהא (בטח,יש כבר(?)) דיסיפלינה שתעסוק באתיקה של התפתחות המדע והטכנולוגיה. לטעמי, רצוי שבדיסיפלינה כזו תוגדר ראשית מערכת מינימלית-משהו של מטרות כלל-אנושיות : לאן האנשות שואפת להגיע ולא פחות חשוב: מדוע, מה הם קווים אדומים וכנ"ל: מדוע. בניגוד לחוסר המקצועיות שלי בנוגע לנושא המאמר, הייתי מעדיף שבין מי שיתווה כללים/מטרות כנ"ל יהיו אנשים בעלי, בין היתר, חשיבה וידע מדעי מעמיק בתחומים הנידונים ומעבר להם. כך, אולי, נוכל לקדם את פני הקידמה עם קצת יותר הבנה וקצת פחות חשש. אולי.
עדכון (מה-3 ביולי 2007): המאמר הנ"ל נכתב במקור לפני זמן לא מבוטל. היום קראתי את הכתבה בקישור הזה (המדברת, בין היתר, על מחיקת זכרונות רעים) הוא שטענתי העתיד כבר כאן... :-)
| |
|  כינוי:
בן: 63 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
