| 7/2007
מניעה מול ענישה
אביע את דעתי ההדיוטית, הצנועה והלא מלומדת, אך אולי המקורית בסוגיה.
כבר בתנ"ך, ספר הספרים, יש מערכת של עונשים על אי-קיום חוקי ה' (ואמנם גם שכר עבור קיומם), למשל ויקרא פרק כ"ו, פסוקים ט"ו-י"ז (ועוד):
"ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם".
אם ענישה היא דרכו של האל, מי אנו, להבדיל, בני האדם, שנפקפק ביעילות העונש? אכן העונש הוא אמצעי מקובל בכל התרבויות מימי קדם ועד ימינו אנו, זהו כלי הבא להבהיר לנו מה מותר לנו ובעיקר מה אסור. בהעדר דרכי אכיפה אחרות, העונש יכול להיות אמצעי יעיל, הוא מעביר את האחריות לקיום החוק לפרט ע"י הרתעה. אני לא בא להמעיט ביעילותו או בחשיבותו. אני אעלה נקודה אחרת:
המטרה של חוק/כלל, כך אני חושב, היא שהחוק/כלל יבוצע.
המטרה היא לא העונש, העונש הוא אמצעי, אולי אחד מתוך כמה אפשריים.
לעיתים במקביל, לעיתים במקום, אפשר וצריך לחפש דרכים כדי בכלל למנוע מלכתחילה את ביצוע העבירה,
זוהי המניעה.
ניסיתי לקבץ כמה דוגמאות:
1. המהירות בדרכים (דוגמא שאני אוהב לתת):
בכל דרך מספיק 'חשובה' יש תמרור המציין את המהירות המקסימלית המותרת. אי-ציות להגבלה הזו, נחשב לעבירה. דרכי האכיפה כוללות למשל: מצלמות-ראדר ומארבים עם מכשיר מדידה. לעיתים, יש, אמנם, גם אמצעי מניעתי כמו פסי האטה. האם טכנולוגית לא ניתן להגביל את מהירות הרכב? מבלי להיות מומחה לכך, אני מנחש שאפשר. אולי גם אפשר בימינו לבצע "הגבלה אדפטיבית" כלומר שבכביש מסויים, למשל עירוני, תוגבל אוטומטית מהירות הרכב ל50 קמ"ש ובכביש מהיר תוגבל אוטומטית ל100 קמ"ש (הרכב יוכל "לדעת" שהוא נמצא בכביש מסויים, למשל ע"י תקשורת אלחוטית או לווינית וכד'). טכנולוגיה שכזו, לפחות בצורה הפשטנית הנ"ל, לא חפה מחסרונות, למשל מה קורה בעקיפה? במצבי חירום וכד'? אני מניח שאפשר גם לבעיות הללו למצא פתרונות. אז הנה לנו דוגמא של מניעה. כשכל כלי הרכב ייוצרו בהתאם לטכנולוגיה הנ"ל, לא ניתן יהיה לעבור את עבירת המהירות ולא נזדקק לאכיפה בתחום זה.
2. כספים:
יש לא מעט עבירות שקשורות בכספים, אם אלו גניבות או עבירות מיסים. דמיינו לכם, מדינה אוטופית שבה שאין כסף ממשי. כל העברות הכספים מבוצעות באמצעי זיהוי המובילים לאינפורמציה דיגיטלית העוברת ברשת תקשורת. דוגמא אפשרית לכך הם כרטיסי האשראי המוכרים. אפשר לחשוב על עוד אמצעי זיהוי אחרים (אולי יעילים יותר מבחינת הזיהוי). תתארו לכם שבמדינה הנ"ל, מוקמת רשת תקשורת ממלכתית יעודית (כמובן מאובטחת בהתאם, לא להשוות לאינטרנט..) שכל יעודה הוא העברת הכספים. כל העברות הכספים חייבות להתבצע ברשת הזו, אין אפשרות אחרת. העברות הכספים ברשת יכולה להתבצע בין כל היחידים וכל הגופים. ברגע שכל הטרנסקציות הכספיות ניתנות למעקב ופיקוח, אפשר:
א. למסות אוטומטית, ללא צורך בדיווח
ב. למנוע (או לפחות להקטין) עבירות גניבת כסף (כי הכל רשום וניתן למעקב ובקרה).
אני בטוח שזה נושא מורכב ואני לא ממש מומחה לנושא, זה ודאי רעיון היולי (ראשוני), אבל הוא עוד דוגמא לרעיון מניעתי.
3. נשק:
בארה"ב, אנחנו עדים לצערנו כל כמה חודשים/שנים לארוע בו מישהו נכנס בהתקפת טירוף לבית-ספר או מקום ציבורי אחר ויורה ללא הבחנה באנשים חפים מפשע. ייתכן שאם האמריקאים היו מנהיגים מבעוד מועד רישוי סלקטיבי על מתן כלי נשק, היה ניתן למנוע לא מעט ממקרי הפשע האלה. הטענה מנגד של זכות הפרט לנשק לדעתי היא פחותה מזכות האחרים (הקורבנות של אירועים טרגיים כאלה) לחיות.
ויש אני מניח עוד דוגמאות.
לא פעם, אני נתקל, כמו כולנו, בשיח הציבורי בדרישה להעניש איש/ה כזה/ו או אחר/ת בגלל מעשיו/ה. ייתכן שיש לפעמים צדק ברצון להעניש, אבל, כפי שניסיתי להבהיר אולי, לפחות לפעמים, רצוי שננסה לחשוב איך למנוע את הפשע הבא לפני שהוא מתרחש ואז אולי נזדקק לפחות ענישה, אולי.
| |
|  כינוי:
בן: 63 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
