| 8/2007
מערכת כללים
החלטתי לכתוב משהו על דעתי ההדיוטית (כמובן הדיוטית, יש מעט מאד נושאים שאני ממש מוסמך לכתוב עליהם... אחד מהם הוא לכתוב על עצמי... :-) בנוגע לסוגיה של מערכות כללים. למרות שזה לא התחום שלי, זה נושא מעניין, מעניין מספיק כדי שאכתוב עליו כמה שורות מהגיגי.
"מערכת כללים" יכולות להיות תקנות שקובעות מדינות, גופים מתאימים וגם דתות.
לגבי הדתות למשל (וליהדות בפרט), יש מערכת כללים המכונות בד"כ מצוות.
לדעתי אפשר לדון בכמה נקודות בהקשר הזה:
1. מה המטרה של הכלל? והאם יש "מטרות על" למערכת הכללים?
2. האם באמת צריך את הכלל? או יש דרכים טובות יותר להתמודד עם הבעיה (שהכלל אמור לפתור)?
3. האם הכלל פוגע/עלול-לפגוע במישהו? או האם יש "מחיר" לקיום הכלל?
1. לא תמיד אנחנו יודעים מדוע, לפי מערכת כללים מסויימת, אסור לעשות משהו, לחילופין, חייבים לעשות משהו. לעיתים זה די מובן מאליו, למשל "לא תגנוב": לגנוב הוא לקחת, ללא הרשאה, משהו ששייך למישהו/י/ם/ן אחר. איסור לקיחה כזה די נוגע ולכן מובן לכמעט כל אחד/ת. לא היינו רוצים שיגנבו מאיתנו, לכן על דרך האינדוקציה סביר שנהיה נגד גנבות. אם נתבונן למשל בעשרת הדברות נבחין שיש כללים שיש להם הסבר, למשל: "כבד את אביך ואת אמך - למען יאריכון ימיך על האדמה, אשר ה' אלהיך נתן לך". לעומת הדיבר הזה, לדיבר "לא תנאף" אין הסבר מפורש, אפשר להסבירו בדומה ל"לא תגנוב" לעיל ואפשר למצא עוד הסברים. לפעמים יש חשיבות רבה להסבר, גם בגלל שזה נותן לנו מוטיבציה לקיימו (כמו ה"למען יאריכון ימיך") וגם כי אם הנימוק שעומד מאחורי הכלל משתנה, אפשר לתהות על הצורך באותו כלל. למשל, דוגמא דימיונית: אם היה כלל שקובע שחייבים ללכת ברחוב עם נעליים שאטומות למים אז היה בו הגיון אם הוא נקבע למקום בו יש רטיבות ברחובות או מישקעים כל השנה. במקום יבש אין לו טעם רב, על כן, ראוי שהכלל ינומק. במקרה הנ"ל הנימוק יכול להיות מניעת רטיבות ברגליים, שעלולה בתורה לגרום לבעיות בריאותיות(?). אולי זו נקודה שנשמעת שולית, אבל, לטעמי, היא לא. אם נתחיל לבדוק לעומק כללים מסויימים, ייתכן שאנחנו עלולים לגלות שהצורך או המוטיבציה מאחוריהם לא תמיד מובן מאליו. לגבי סוגית "מטרות העל", זו בהחלט סוגיה מעניינת. למשל, כמו שכבר כתבתי כאן בבלוג במקום אחר, אפשר לראות בעשרת הדברות ובאופן כללי בצווי התורה, מעין סט כללים שנכון מבחינה אבולוציונית, במובן זה שחברה שמקפידה עליהם שורדת יותר מחברה בה אין סט כללים כזה. זה בעצם די דומה לנושא הצורך בהסבר, מעבר להסבר לכלל הבודד, רצוי לדעת ולהבין מהם הקווים (אם יש כאלה) המנחים את קביעת הכללים ה'פשוטים'.
2. במאמר אחר שלי כאן (מניעה מול ענישה) דנתי בסוגית המניעה. לפחות על פניו, קל באופן יחסי, לקבוע כללים. לעיתים קשה יותר לבצע פעולת מניעה. אבל ייתכן שבמקרים מסויימים, הדרך הקשה בתחילתו של דבר - דווקא היא הדרך הנכונה בסופו של דבר, אם היא מצליחה יותר מהכלל בבלימת התופעה שהכלל יוצא כנגדה. ריבוי כללים עלול ליצור בילבול אצל מי שאמור לעמוד בהם. כאן הייתי מצטט אחד מאמרותיו היפות של אלברט איינשטיין: "הכל צריך להעשות כמה שיותר פשוט, אבל לא יותר פשוט מזה". יש משהו אלגנטי במינימליות (ואני יודע שאני מאריך בכתיבה, אז אני לא דוגמא טובה לזה...). המינימליות עשויה לפשט את החיים למי שאמור לעמוד בכללים וגם לא פחות חשוב, למי שאמור לאכוף אותם. יש משהו אלוהי (כמובן... זה נקבע ע"י אלוהים) בעשרת הדברות. לא עשרים ולא שלושים, רק עשר, אבל העשר החשובות. זה ברור ומובן לכל וכך זה אמור להיות (כמובן יש עוד כללים בתנ"ך מעבר לעשרת הדברות). זאת ועוד, בתנ"ך (דברים פרק ד' פסוק ב') יש גם צווי ברור לא להוסיף ולא לגרוע מהצווים וכך לשמור על אותה שלמות.
3. הנקודה הזו של הפגיעה (אפילו היחסית) האפשרית של הכלל באנשים אחרים, משתלבת בעצם בנקודה שהוזכרה בסעיף 1. אם יש הגדרה ברורה של "מטרות על" כי אז גם אם כלל מסויים עלול לפגוע (באופן יחסי) במישהו, אנחנו יכולים לבדוק אותו לאור "מטרות העל". בהנחה שהאחרונות נוסחו בקפידה ובהבנה עמוקה, יש לנו אפשרות להסביר את הקושי, לחילופין, לבטל את הכלל.
| |
|  כינוי:
בן: 63 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
