עוד לא נשוי

[עריכה: כתבתי על נושא פער הגילים, גם בפוסט שכותרתו " 'הצדקה' לפער גילים ", שנמצא בקישור הזה]

מונוגמיה
לפני שאדון בעניין פער הגילים והשומן, לגבי כותרת הפוסט, הכותרת המקורית של הפוסט היתה: "ההעדפה שלי לאישה שמנה".  כתבתי בכוונה את המילה אישה (ולא נשים) כי אני טיפוס מונוגמי באופי שלי. הטבע הזכרי,לכאורה לפחות, אמור לא לפסול ריבוי נשים. כמובן שיש גם הגבלה בחוקים ובחרמות (ע"ע חרם דרבנו גרשום), אולם מעבר לזה, חברה מונוגמית, בתור חברה, מתפקדת לטעמי טוב יותר. כשגבר אחד תופס כמה נשים, הוא מונע, פוטנציאלית לפחות, מגברים אחרים גישה לנשים (כפי שזה קיים אצל בעלי חיים מסויימים) והכוחות הטובים של אותם זכרים מבוזבזים, לטווח ארוך, מבחינת אותה חברה לא-מונוגמית לריק. אגב, זה גם עלול לקרות בחברה לכאורה מונוגמית ע"י מה שמכונה "מונוגמיה סדרתית" (גבר נישא לאישה (צעירה בד"כ) מוליד איתה ילדים, מתגרש, מתחתן עם צעירה ממנה, שוב מוליד ילדים, מתגרש וחוזר חלילה. במבחן התוצאה האבולוציונית (צאצים) זה די דומה לפוליגמיה (ריבוי נשים), אמנם האישה/נשים הגרושה עם הילדים נותרת פנויה, אך בפועל, להשערתי, גברים מעדיפים בד"כ נשים פנויות ללא ילדים, לכן זה לא כמו שהיתה פנויה מלכתחילה). המקרה היחידי שיכול, לטעמי, "להצדיק" (בכל מקרה חוקית זה כמובן אסור בימינו ברוב החברות) התנהגות לא מונוגמית, הוא מצב של חוסר איזון מספרי משמעותי בין הגברים ולנשים (מה שקרוי "יחס המינים") למשל מחסור קיצוני בגברים באוכלוסיה וזה לא המצב היום לטעמי. מונוגמיה היא בעיני צורך חברתי חשוב ואני, כאמור, מסתפק באישה אחת מתאימה (שלצערי עוד אין לי ולא היתה לי). וזה מזכיר לי שאתמול בערוץ 1 שודרה סדרה של הבי.בי.סי על איי גלפאגוס (מערבית לחלקה הצפוני של דרום-אמריקה) שם ביקר צ'ארלס דרווין (אבי תורת האבולוציה). הראו שם סוג של עוף (כמדמוני אלבטרוס) שחי עד כדי 50 שנה והוא מונוגמי לעילא ולעילא. לך אל האלבטרוס, פוליגמי, ראה דרכיו וחכם... :-)

שומן
והגענו לעניין השומן. אפרופו אסוציאציות (הסיפא של הפסקה האחרונה) מה שגרם לי לכתוב את הפוסט הזה הוא שקיבלתי באי-מייל רשימה של בנות זוג פוטנציאליות בעקבות זה שנרשמתי לאתר הכרויות (אפרופו הפוסט הקודם) בחו"ל (של אוכלוסית העולם המערבי), היתה שם מישהי שמנה (מיד ארחיב לגבי העניין). ההגדרות שמנה או מלאה או שמנמנה הם מאוד כלליות. זה כמעט כמו להגיד, למשל, ישראלי או אמריקאי או אנגלי, יש שונות עצומה באוכלוסיה. לקח לי זמן להבין בעצמי שבעצם אני נמשך, למה שמכונה לא פעם ע"י אחרים/ות, כאישה שמנה. אצלי המושג "שמנה" לא תמיד התחבר עם מה שאני מחפש שזה קודם כל, לפי ההגדרות הסובייקטיביות שלי, אישה מאוד נשית (כפי שפרטתי כאן), וזה בהרבה מקרים לא אותו דבר. לטעמי, אישה נשית יכולה להיות גם רזה (אבל, לטעמי, לא מאוד רזה) ואישה שמנה לא חייבת להיות מאוד נשית (ובהרבה מקרים לפי ההגדרות שלי הן לא). גם עלול להיווצר הרושם (המוטעה) שיש משהו לכאורה "זול" או "פשטני" בהתייחסות לאדם לפי צורתו החיצונית בלבד. ובכן זה לא 'בלבד', החיצוניות היא המשיכה הראשונית, ויש בה מימד די סובייקטיבי, מה שיפה בעיני אחד/ת יכול/ה להיות לא יפה בעיני אחר/ת ולהיפך (ע"ע 'שמנה'). אם אין התאמה ברמות אחרות זה בוודאי לא מספיק ליצירת קשר רציני. כפי שטענתי במאמר השני בצד ימין כאן בבלוג ("מה אני מחפש אצל בת-זוגי"?) אני גם מאמין שיש קשר מסוים בין החיצוניות לפנימיות. למדתי מהאינטרנט למשל, ששומן כנראה מייצר הורמון נשי, כך שאולי, להבנתי ההדיוטית (אני ממש לא מומחה לתחום) זה יכול להשפיע אפילו על ההתנהגות(?) כלומר שבאישה שמנה ,אני לפחות, מוצא יותר נשיות. ונשיות, או מנה גדושה מאוד ממנה, זה מה שאני מחפש (ומסתבר שלא רק אני מחפש..) באשתי לעתיד. כמובן, לא כל אישה שמנה ומאוד נשית מתאימה לי או אני מתאים לה, אכן התאמה היא נושא די מורכב.

פער גילים

ואם הזכרנו התאמה, נחזור למישהי הנ"ל שקיבלתי את פרטיה באי-מייל, ובכן היתה זו בחורה צעירה (בת 23) שנראית בהחלט די נשית (וכאמור מאוכלוסית העולם המערבי). הסתכלתי בכרטיס שלה ולהפתעתי כי רבה ראיתי שהיא מחפשת גבר מבוגר משמעותית ממנה (משנות הארבעים ואילך) למטרת נישואין וילדים. היא נוצריה ואני כמובן מעדיף יהודיה אבל ברמת העיקרון זה מחמם לי את הלב, לדעת שיש נשים צעירות (כמובן בגיל שמותר) שמעדיפות גברים כבגיל שלי (45, עוד מעט 46), אגב היא ממש לא היחידה, כבר יצא לי להכיר או לראות מקרים דומים באינטרנט. אני יודע שזה לא מייצג, אבל טוב לדעת שיש צדיקות בסדום ושלא אבדה תיקוותי למצא בת-זוג צעירה וראויה (מבחינתי) למטרת נישואין והקמת משפחה (ילדים). נמשיך בקו האסוציאטיבי של הפוסט הזה: קראתי בקישור הזה על מחקר חדש המסביר לכאורה את אריכות הימים היחסית של המין האנושי (הרבה מעבר לסוף גיל הרבייה), בכך שבעבר גברים לא צעירים (במקרה הזה, 55 ומעלה) הפרו נשים צעירות וכך העבירו הלאה גנים השורדים לפחות עד אותו גיל (55+). כמצויין שם השפעת הגנים הנ"ל היא על הצאצאים משני המינים (גברים כנשים) כך שלתופעה, על אף שהיא לא נפוצה וכנטען במאמר נפוצה דווקא יותר בחברות פולגמיות (שבהן כאמור אני באופן כללי לא תומך) יש יתרונות השרדותיים לאורך זמן (כעבור דורות) - כהארכת תוחלת חיי המין האנושי.