עוד לא נשוי
מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד (עוד על הנושא במאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). בגלישה מסלולרי נא לבחור בגירסה הלא-סלולרית(!) כדי לראות הבלוג נכון. הדוא"ל שלי לפניות: [email protected]
|
| 10/2007
הבלוג כיומן רשת פרטי?
(פוסט בקטגוריה "הנושא החם" בישרא-בלוג).
נושא הבלוג כיומן רשת פרטי הוא (אפרופו פרטי) מקרה פרטי של בעיית/סוגיית הזהות באינטרנט.
היתרונות לאנונימיות באינטרנט הם: למשל האפשרות למישהו/י לשאול שאלה בפורום מבלי צורך להחשף, היכולת לספר כל מיני דברים אישיים, כמו לבטים ורגשות בבלוג, מתוך הנחה (לא כ"כ מדויקת אני משער, כי אם רוצים (רשויות החוק למשל במקרה של עבירה) אז אפשר לדעת מי האדם) שנשארים אנונימיים.
החסרונות: האנונימיות מאפשרת לאנשים מסויימים לכתוב תגובות נאצה, שאולי לא היו כותבים או אומרים לאדם בפנים. ה"מסכה" הזו משחררת אצל אנשים מסוימים (אני מאמין ומקווה שהם מיעוט) אי-אלו מחסומים תרבותיים-חברתיים מקובלים. יש גם את נושא ההכרויות למשל, אם נניח היתה סטנדרטיזציה של נושא הזהות באינטרנט כחלק אינטגרלי ממנה והיה ניתן, כתוצאה מכך, בוודאות גבוהה ביותר לאמת באופן סלקטיבי מידע, כלומר לדוגמא: שאדם מסויים שאני בוחר לתת לו/ה את המידע עלי (ולא לכל גולש פוטנציאלי) יוכל לקבל מידע מאומת עלי, למשל אולי היה ניתן לודא שמי שמצהיר שהוא משהו הוא אכן כזה (מי שמצהיר שהוא רווק/ה הוא באמת כזה, מי שאקדמאי/ת הוא באמת כזה, גיל אמיתי, אזור מגורים וכו') אז היה יותר קל להתנהל באינטרנט והיא (הרשת) יכלה להפוך לכלי עוד יותר שימושי ממה שהיא היום.
אלו, אני משער, נושאים טכניים (ובודאי לא רק טכניים (ע"ע צנעת הפרט)) מורכבים, אבל זה לא צריך למנוע לדבר עליהם, גם אם לא קל(?) לעשות שינוי אמיתי בנידון.
אם נחזור לעניין הבלוג, אני אישית מבין שאין בו אנונימיות מוחלטת. סיפרתי לכמה אנשים שאני מכיר אישית על הבלוג שלי, אבל ביקשתי שלא יעבירו את זה הלאה. בכל זאת נוח לי עם האנונימיות החלקית...
| |
|  כינוי:
בן: 64 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
