תאור המבצע
בכל יום מה-12 במרץ
ועד ה-12 במאי, אני כותב בפוסט יומי מה עשיתי (אם עשיתי) כדי למצא בת-זוג
מתאימה. בנוסף, אם במקרה אתם/ן מכירים מישהי שמתאימה לתאור הזה, אפשר להפנותה לבלוג (לא לתרשם רק מהכותרת, יש לי הרבה דרישות!). לפניות, עדיף לכתוב אלי ישירות לאי-מייל: [email protected] (או להשאיר הודעה כאן. פרטים נוספים על המבצע (הראשון שזה המשכו) אפשר למצא כאן).
סיכום יום 47
היום, יום ב', הייתי בערב בחוג שאני הולך אליו בימי ב' (בשבוע שעבר לא היה
בגלל חוה"מ). אח"כ הספקתי לעשות סיבוב ב"קניון הגדול" בפתח-תקוה, לא ראיתי
מישהי ממש מתאימה, אבל ראיתי פה ושם בחורות נשיות וכמובן שבצמוד היה לידן
מישהו...

אישה נשית היא קצת כמו אורז היום... יש יותר ביקוש מהיצע

(לא להיפגע מההשוואה, זה נכתב בהומור ובציניות כמובן, אישה היא בוודאי לא סחורה). תמונה מהיום משם בסוף הפוסט.
צפיפות ויחס המינים
אני ממליץ לקוראי/קוראותי שלא עשו זאת לקרא את
הפוסט מלפני יומיים,
בו דנתי על סטטיסטיקה של רווקים/ות. אני תמיד מתלבט עם עצמי מה לפרסם כאן
בבלוג. ברור לי שבין קוראי יש גם גברים שבחלקם גם רווקים, כלומר באופן
תיאורטי לפחות, מתחרים פוטנציאלים שלי, למרות שלדעתי הסיכוי שמישהו שקורא
את הבלוג מחפש בדיוק-בדיוק את אותו סוג של בחורה כמו שאני מחפש הוא לא
בהכרח גבוה, אבל אי אפשר לדעת... בקיצור, לא חשפתי עד היום (למעט איזכור
אחד) שבזמנו חשבתי להסתכל על נתוני יחס המינים (מספר הגברים מול מספר
הנשים) בכל מיני מקומות בארץ כגורם משפיע ביכולת שלי למצא בת-זוג, כלומר
לנסות למקד את חיפושי לאזורים בהם יש לכאורה יחס נמוך של גברים לנשים.
חשוב גם להסתכל לא רק על מספר כל הגברים ביחס למספרן של כל הנשים (כי זה
לא מה שחשוב), אלא בטווח גילאים מסויים. זאת ועוד, לדעתי רצוי להשוות
קבוצת גיל של נשים עם קבוצת גיל של גברים שהיא מעט מבוגרת ממנה (כי לעניות
דעתי ההדיוטית בתחום, ברוב הזוגות, הגבר מבוגר בכמה שנים (נניח בממוצע,
שנתיים+) מהאישה). בזמנו עשיתי את העבודה (אפשר למצא את כל הנתונים
הגולמיים (דרוש עיבוד מסויים)
באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
והגעתי לכל מיני מסקנות, אבל גם צריך להבין שהמציאות מורכבת מהרבה
פרמטרים, יחס המינים הוא ודאי לא היחיד שבהם, כלומר זה לא בהכרח מבטיח
שאמצא את מי שאני מחפש במקום שיש בו יותר נשים, אולי תיאורטית זה דווקא
להיפך?
מה שהצגתי
בפוסט מלפני יומיים
הוא הטיעון שייתכן (חשוב להבין שטיעון הוא רק טיעון, זו השערה מבחינתי,
אמנם הגיונית, אבל עדיין השערה) שיש קשר בין זה שהפכנו להיות חברה/מדינה
צפופה לבין עליה מתמדת במספר הרווקים/ות (כפי שהוצג שם). קישרתי שם פוסט
של מישהו שדיבר על ניסוי עם עכברים והשפעת הצפיפות על, למשל, הנכונות של
העכברות להזדווג ומספר הצאצאים שהן יולדות שיורד ככל שצפיפות עולה. עד
היום רוב החיפושים שלי היו באזורים צפופי אוכלוסין, במרכזי קניות וכד'. זה
מצד אחד מאד נוח, אתה מגיע למקום אחד מרוכז שבו אתה רואה הרבה (א)נשים ואז
לכאורה מגדיל את הסיכוי למצא מישהי שתמצא חן-בעיניך (לפחות חיצונית, שזה
מאד משמעותי) מצד שני, ייתכן שהבחורות שיותר מוכנות ורוצות קשר תמצאנה
באזורים שבהם יש פחות צפיפות(?), מצד שני כאמור, זה פחות נוח כי אתה נחשף
לפחות מועמדות (לחילופין צריך להתנייע יותר באזורים כנ"ל). אני מניח שהמצב
הנכון מבחינת החיפושים שלי הוא איזשהו איזון נכון של צפיפות, לא יותר מידי
ולא פחות מידי.
אפרופו צפיפות(?), היום קראתי באינטרנט את
הכתבה הזו
שכותרתה "יש לעודד הגירה מרצון של ערביי ישראל" שהציע ח"כ אורי אריאל. אני
ברשותכם, אשתדל לא להיכנס לסוגיה הפוליטית (יש לי כמובן דעות פוליטיות
משלי ואני לא שייך למחנהו של אותו ח"כ, אבל זו תהא סטייה מהנושא) אלא לקשר
את עניין הצפיפות והרווקים/ות (ובכל זאת אעיר: אני באופן כללי לא בעד
לגרום למישהו להגר, אני, להבדיל, בעד שמי שרוצה להגר (ללא קשר לדתו/מוצאו)
שיוכל לעשות זאת). ואני כמובן מקשר את עצמי ("רק על עצמי לספר ידעתי")
לעניין, גם לי יש מחשבות על הגירה, אני מאמין שחלק מחוסר ההצלחה שלי למצא
בת-זוג הוא בגלל הסיטואציה מסביב, אולי זו הצפיפות, אולי סיבות אחרות, אני
לא מחפש "אשמים" (זה לא במיוחד פרקטי) אבל אם אחרי כ"כ הרבה שנים ומאמצים,
אני עדיין רווק, משהו פה לא עובד כמו שצריך (לפחות מבחינתי). אפשר כמובן
לטעון שמשהו אצלי לא עובד כמו שצריך, אז אפשר... אני לא לבד, יש לי חברים
רווקים (חלקם מוצלחים) במצב דומה, ראינו את הסטטיסטיקה שלכאורה ב36 שנה
גדל מספר הרווקים (בני 45 במקרה זה) פי 8.6, זו, כבר מזמן, לא רק בעיה של
"עוד לא נשוי"

.
יחד עם זאת יש לי כאן מעין "מעגל קסמים", אני בהחלט שוקל(/מתלבט) לנסוע
(לפחות נניח לתקופה) לחו"ל, אבל לנסוע לבד, זה מאד לא קל לדעתי (עבורי),
הרבה יותר נוח כשאתה כבר עם בת-זוג, מצד שני אולי דווקא שם אכיר בת-זוג
מתאימה. ככה אני מסתובב לי סחור-סחור במבוך החיפושים וההתלבטויות שלי זמן
לא מבוטל...
אבל, למרות רגעי האכזבה שתופסים אותי מדי פעם, אני משתדל להישאר אופטימי,
בעצם הייתי אומר אופטימי-זהיר, אבל מה שחשוב זה לא כמה אופטימי/פסימי אני,
חשוב, בעיקר, מה אני עושה. ואני צריך, כרגיל, לעשות יותר...
אתם/ן מוזמנים/ות לחוות דעתכם/ן על האמור לעיל.
הנה תמונה מהיום מפ"ת:
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.