עוד לא נשוי

תאור המבצע
בכל יום מה-12 במרץ ועד ה-12 במאי, אני כותב בפוסט יומי מה עשיתי (אם עשיתי) כדי למצא בת-זוג מתאימה. בנוסף, אם במקרה אתם/ן מכירים מישהי שמתאימה לתאור הזה, אפשר להפנותה לבלוג (לא לתרשם רק מהכותרת, יש לי הרבה דרישות!). לפניות, עדיף לכתוב אלי ישירות לאי-מייל: [email protected] (או להשאיר הודעה כאן. פרטים נוספים על המבצע (הראשון שזה המשכו) אפשר למצא כאן).


סיכום יום 49
היום, יום ד', לא ממש הספקתי לעשות משהו יעודיי בעניין החיפושים, מעבר לזה, זה ערב יום השואה.

ערב יום השואה
היום הזה הוא בהחלט יום חשוב בשנה. אני זוכר אותו בעיקר מהסרטים שהיו מראים לנו בתיכון, שהשאירו עלי רושם עז, בתקופתי עדיין לא היו הנסיעות המאורגנות האלה שיש היום לבני נוער לפולין.
מצד אבי ז"ל, חלק ממשפחתו (המורחבת, כלומר דודים/ות שלו וכו') ניספה בשואה, אבל הסבים והסבתות שלי הן מצד אבי והן מצד אימי הגיעו לארץ הרבה לפני הקמתה ולכן לא היו בשואה.
אני חושב שחשוב לזכור את היום הזה גם באספקט לאומי כמובן וגם באספקט של הפרט ואני אסביר למה אני מתכוון:
באספקט הלאומי יש כאן שתי משמעויות: אחת- זה שיש לנו היום מדינה חזקה שיכולה להגן על עצמה, הוא דבר שהיה  חסר מאד אז כדי להגן על העם היהודי.
שתיים- צריך לזכור שגם הדמוקרטיה זקוקה להגנות, הרי היטלר ימ"ש עלה לשלטון בצורה דמוקרטית, במדינה לכאורה תרבותית. עצם זה שלא היה כוח אמיתי בתוך גרמניה (מתוך הגרמנים) שעמד מולו, עצם זה שהוא ומשטרו למעשה הפכו למעין דיקטטורה בתוך גרמניה ועשו ככל העולה על רוחם המעוותת הוא כבר לקח שחשוב ללמוד ממנו למשטרים ובעיקר לעמים בכל העולם, חשוב שיהיו כוחות במערכות המדינה שיוכלו להגביל ולפקח על מנהיגים והנהגות.
באספקט הפרטי - מעבר לצער הברור והעמוק על כל אותם מיליוני קורבנות וסיבלם, עולה תמיד הנקודה על מי שזיהה בזמן את הסכנות ולא התעלם מהם (ראוי למשל להזכיר את השיר הידוע: "שריפה, אחים שריפה").

וכמובן יום השואה יכול להתקשר למה שקורה ממש בימינו כשנשיא איראן (ומשטרו) מאיים על קיום מדינת ישראל.
מצד שני, קיומה של המדינה לא מבטיח את חוזקה, לדעתי מעבר לטילים ולפצצות, חשובה המוסריות. המוסר מוביל  להפקת המיטב מהפרטים של החברה וכך המדינה עצמה חזקה מאד, ולהיפך בהיעדר מוסר (ומוסר הוא דבר רחב מאד שלא ארחיב עליו כעת) המדינה ולכן כוחה נחלשים.


ערב טוב לכם/ן.