תאור המבצע
בכל יום מה-12 במרץ ועד ה-12 במאי, אני כותב בפוסט יומי מה עשיתי (אם
עשיתי) כדי למצא בת-זוג מתאימה. בנוסף, אם במקרה אתם/ן מכירים מישהי
שמתאימה לתאור
הזה, אפשר להפנותה לבלוג (לא לתרשם רק מהכותרת, יש לי הרבה דרישות!). לפניות, עדיף לכתוב אלי ישירות לאי-מייל:
[email protected] (או להשאיר הודעה כאן. פרטים נוספים על המבצע (הראשון שזה המשכו) אפשר למצא
כאן).
סיכום יום 55
היום, יום ג', נתתי קפיצה צפונה לחיפה, טיפסתי (יותר נכון המכונית שלי
טיפסה יחד איתי) לכרמל והגעתי לקניון "גרנד קניון" בו כבר ביקרתי בעבר.
היה נחמד, אבל ממש לא ראיתי אף אחת אפילו בכיוון. היום ערב יום הזכרון
לחללי מערכות ישראל, לכן הקדמתי את הסיכום כדי לא להכנס לתוך היום הזה,
מפאת כבודו. תמונה מגרנד קניון מהיום בהמשך הפוסט.
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
מה יש לומר? יום זכרון הוא יום של עצב. כל-כך הרבה נופלים (היום שמעתי
ברדיו, שבערך 22 אלף) זה פשוט מספר עצום כשמדובר על מדינה קטנה כמו שלנו
ובכל מקרה כל אדם הוא עולם ומלואו. יצא לי להכיר באיזושהי רמה של הכרות, 3
אנשים שנפלו. אחד היה שכן, שנפל כשאני הייתי נער צעיר, את השניים האחרים
יצא לי להכיר במהלך השרות הצבאי, אחד עשה איתי איזה קורס, אבל דרכינו
נפרדו לאחר הקורס ושמעתי את שמו ברשימת הנופלים ואת השני יצא להכיר ממש
כמה ימים לפני שהוא נפל, פשוט נתבקשתי לעזור לו באיזשהו דבר ולאחר תקופה
קראתי בעיתון שאחרי כמה ימים הוא נפל בקרב, זו היתה הכרות שטחית וקצרה,
אבל זה עוד מקרה.
תמיד שאלתי את עצמי למה עושים את יום הזכרון ואת יום העצמאות בסמיכות כזו?
שמעתי לא מעט הסברים ואני מניח שהסבר העיקרי הוא הרצון להזכיר לכולנו הרבה
בזכות מי יש את המדינה וגם אולי קצת "לאזן" (אם אפשר לומר כך?) את היגון
(שהרי למשפחות השכולות היגון הוא לא רק ביום זה אלא במהלך כל השנה) של
אחרי יום הזכרון. יהי זכר הנופלים ברוך.
הנה תמונה מהיום מגרנד קניון בחיפה:
ערב טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
