היום בבוקר הלכנו לכלבייה.

אבא אמר שהוא רוצה לאמץ כלב, במיוחד לברדור. אז קמנו כולנו מוקדם בבוקר, ועם שקיות מתחת לעיניים והמון שמחה בלב נכנסנו לאוטו ויצאנו לכיוון הכלבייה. בדרך יצא לי לחשוב על כל הכלבים האלה שרצו להרדים אותם.. שגורלם היה כלכך קרוב למוות.. ובכל זאת הם חיים עכשיו, ומחכים לבית חם ואוהב שיאמץ אותם ויתקן את ליבם השבור.

כשיצאנו מהאוטו, ישר שמענו המון נביחות של כלבים. לא יכולתי לעמוד בפני העיניים העצובות שלהם, וחלקם.. צימרר אותי לראות את האכזריות של בני האדם שנותנים לכלבים להגיע למצב של רזון בלתי רגיל.

אז אני ואבא יצאנו לסיבוב לראות את כל הכלבים, ובינתיים כל השאר דיברו עם האחראית.

בין צעד לצעד, בין ליטוף של כלבים לבין דיבור סרק שלי ושל אבא, תומר,בר ועידו הלכו לראות את הכלבים הקטנים. בר צעק לאחראית שברח כלב, ושתתפוס אותו !

ומסתבר.. שזה בדיוק הלברדור שחיפשנו.

ומאותו הרגע בכלל לא רצינו לראות כלבים אחרים.

יש לי אהבה חדשה בבית, וקוראים לו דוגו.

אמנם הוא עדיין לא בבית.. אבל כשהוא יגיע, הוא יהיה הבן בית השביעי.

ואיך הכל בתקופה האחרונה נראה לי יותר קסום ומאושר

ומכל מקרה שקורה אני רק לומדת ולוקחת את הדברים הטובים

וכיף לי עכשיו כי אין לי מועקה על הלב,

ואני יכולה להגיד בלב שלם, שאני בדיוק מי שאני רוצה להיות.

המוזיקה שאני שומעת גורמת לי לחיוך מאושר על הפנים

האנשים שאני רואה בבוקר גורמים לי לצחוק ולשמוח

כיף לי לרקוד ולדעת שיש מי שיתקן אותי וירצה שאני אגיע למקומות יותר גבוהים כמו שאני רוצה,

החלומות הזכורים לי בזמן האחרון קשורים למקרים מצחיקים ואהובים ביותר..

ויותר מכל..

האהבה היא זו שממלאת את כל חלקי גופי.

הכל מתקשר לי לגורל, למקרה שמוביל אחר, להחלטות ולסיכונים, לאי ידיעה שמוביל אי ידיעה אחר

אני לא חושבת שאני אוכל איי פעם לגלות את הסוד שאני כלכך רוצה לפצח כבר

אבל באיזשהו מקום טוב לי עם זה שעם כמה שהסוד הזה ידוע, המון דברים ממנו לא ידועים.

אני בוחרת את הגורל שלי לעת עתה.

כל סיכון לא נמדד פעמיים, אלא רק פעם אחת,

כל החלטה נראת לי כטובה ביותר.

I'm choosing my own desteny