הלכנו לאכול, יום נישואין אחרי הכל, ולמרות.
הרצליה פיתוח, שוקקת, הומה אדם, מלאה אורות. אין כמעט מקום חניה, למעט החניונים שפעם היו חופשיים מכל תעריף.
רינה היתה בכניסה, אמרתי לה שלום יפה, והזכרתי לה שאני מכירה את הבוסית שלי לשער- שהיא גם חברה שלה.
הושיבה אותנו, שלחה 2 כוסות יין, סלט וגבינה.
אכלנו.
אכלנו גם לחם ממולא בגבינה שהיה מאוד טעים, סמסוה ירקות, ועוד משהו שעשוי מקמח גרגירי חומוס ותירס.
אחר כך אכלנו דג, פרגיות, פרחי כרובית, ופיטריות.
הפיטריות- היו ברוטב חריף- קינמון ופלפל שחור. את הפטריות לא הרגשתי כמעט, הרוטב היה מתוק וחריף כאחד, כפי שההודים יודעים לעשות.
הארוחה הייתה נפלאה, החברה משעממת.

אני מלאה ומפוטמת כדבעי עד עמקי אזניי.
מחר יום חדש.