בשבוע שעבר לקחתי יום חופש קטן ופשוט, בכדי לצאת קצת מהשגרה ולנפוש את נפשי לדעת.
עדיין לא סיימתי לחשוב את כל שהווה באותו היום, אני חושבת שהוא עומד להיות אחד הימים המשמעותיים ביותר בחיי הנכחיים.
אבל, באותו היום, הועברו לבעלותי מספר ספרים:
(ספרים תמיד הופכים אותי למאושרת)
Ø גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות- יהודה עמיחי;
Ø מהחלון הגבוה ביותר- פרננדו פסואה;
Ø מה עשיתי מן החיים?- פרננדו פסואה;
Ø כל השירים- קונסטנדינוס קוואפיס;
Ø מי מפחד מלילית- ר' אוהד אזרחי ור' מרדכי גפני (על תפיסת מקומה של האישה ביהדות);
Ø סימבולים- המילון המלא- רותי פישמן (סימבולים, בחלומות, בטארוט, בקפה, במדיטציה וכו');
Ø השירים א' + ב' (2 כרכים) אלכסנדר פן;
Ø מעבר- קוני ויליס (אני חייבת שיהיה לפחות ספר מד"ב אחד, גם אם הוא נחשב בתחום האפור שבין מד"ב למשהו אחר);
באותו היום גם הספקתי למשוך מסניף הדואר שלי ברגע האחרון ספרים שנרכשו חודש לפני כן באינטרנט והעלו אבק:
Ø אף מילה על אהבה- חנה גולדברג;
Ø ילד לא רצוי- יצחק בן אהרון- ביוגרפיה אינטימית נכתב ע"י יעל גבירץ.
אני מסתכל על הערימה, ואני מאושרת, אורגיה של ספרים.
כיף של חיים.
ועכשיו אני הולכת להמשיך לנקות.
