צמח בר

והנה העצב בא לשכון אצלי, מתעורר נח על כתפי, כציפור הומיה, מנגן את תווי הכאב באזני, ואני בוכיה, ואיני יודעת על מה.

הוי נמאס לי , נמאס.

אני מנחשת שזה בגלל הסינדרום.  מכירה התופעות הללו. חוזרות ונישנות.

שבוע שקט ומנוחה ואפילו מעט צחוק חיוך ואושר אני מעיזה להגיד, שבועיים- עצב, דיכאון ועצבנות יתרה- שלא נדבר על התיאבון.

ושבוע אני פשוט איכסה. גופנית ונפשית.

אין לי כוחות כבר להתמודד עם זה.

אני יושבת ובוכה ורק אלוהים יודע על מה.