ובזימון לגירושין כתבו את שמות שנינו והשתמשו בשמי השני שהחליף את הראשון, ובו (הראשון) אני משתמשת היום. שמותיי, שניהם, מופעים בתעודת הזהות שלי. את שניהם בחרתי, למרות שעם אחד מהם נולדתי.
רשמו את שמי השני, כמו חששו להשתמש באותו השם המכיל את רוב אותיות השם המפורש, והוא עוצמתי כל כך, מכיל אותיות ראשונית, חזקות.
שמי השני, קצר יותר, מודרני יותר והוא זה שהשתמשתי בו למעלה מ- 20 שנים, אך כבר לא יותר. וגם הוא הינו חזק ומלא עוצמה ומשאבים וכח. אך לא כאלו שברבנות יחששו להשתמש בו.
וכמו שניהם מסמלים את הניגודים וההתנגשויות בין הצרכים החומריים לבין הצרכים הנובעים ממקורותיי.
האחד, מסמל את העוצמה הרוחנית, והוא יותר ראשוני, מהותי ומופשט, יש בו כל כך הרבה, בהגיה המיוחדת, ששונה מבעלות שמות דומים באיות, בעוד השני מרמז על משאבים מודרניים של המאות 20, 21. והוא יותר מוחשי, חומרי, חומרני וניתן למדידה, יותר משתלב עם הסביבה.
ועצם העובדה שאני נושאת את שני השמות גם יחד, מנוגדים לכאורה, אם כי משתמשת בפועל רק באחד מהם שווה בדיקה לעומק. שניהם גם יחד מסמלים את הניגודיות שבי, את המאבק בתוכי.
אולי אני צריכה לעשות בחירה.
ואולי הבחירה כבר נעשתה לי/בי.