כן,כן החלטתי לחזור לבלוג.
לא יודעת למה,פשוט התחשק לי=].
אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
עברה עליי ועוברת עליי תקופה די קשה.
מנסה להיות אופטימית,
אויל זה יעזור איכשהו לא?.
מתחילה להשבר לאט לאט,
אין לי כבר כוחות לחיות.
כל הזמן שאני הולכת לישון אני מתפללת שאני לא יקום בבוקר,לעוד יום מיותר.
מרגישה שאת חסרה לי,
שאני לא יכולה בלעדייך,
למרות שעברו רק יומים,
אבל יומים לא לדבר איתך?
אני לא יכולה : |
אבל פשוט נמאס לי,נמאס לי שאת כל הזמן פוגעת בי והורסת אותי מחדש,
את חייבת להבין אותי.
מנסה לעבור את זה,
אולי באחד הימים נחזור להיות כמו פעם?
הכל יכול להיות.
כבר מפסיקה להאמין שיהיה טוב,שהתקופה הזאת תעבור,
כי מתי שהיא עוברת היא שוב חוזרת ושוברת אותי יותר.
ואיתך? -
הרגשתי שזה כמעט אמיתי בנינו אבל מסתבר שטעיתי,
אהבתי אותך יותר מדי,
ומרוב שאהבתי,נפגעתי.
מפסיקה להאמין באהבה.
וזה רק בגללך \:
וכן,כתבתי את זה באחד הפוסטים,
אבל הרגשתי שאני חייבת לכתוב שוב פעם.=\
אני לא רוצה לדעת מה אתם חושבים,
אז תכסכו ממני את התגובות,
ובגלל זה סגרתי את התגובות.
מקווה שיהיו ימים יותר טובים (:
3>


לא להעתיק,
זה תמונה שאני צילמתיD: