העולם האמיתי

ערס: "מילת סלנג המתארת אדם בעל רקע עברייני, בעל חזות חיצונית מצועצעת ודובר שפה עילגת. זהו סטריאוטיפ חברתי, אשר מזוהה באפיון התנהגותי- תרבותי וכולל מוטייבים לשוניים, התהנהגותיים, תרבותיים ותעסוקתיים." 

אז לא.. 

ממש לא. 

ערס הוא כבר לא זה שהולך עם השרשר על הצוואר ומדבר כמו ילד בן 3. הוא כבר לא האדם הבוגר שעובד בעבודת כפיים וחוזר הביתה לגופיית סבא ויורד עם קפה שחור לשבת קצת בקיוסק. הוא גם לא ההוא בתוך ההונדה שמפוצץ את האוטו שלו ברמקולים ומפוצץ לכל השכונה את האוזניים עם מוזיקת דיכאון טורקית. 

הערס של היום חוצה מגזרים ועדות. תרבויות ומחסום שפה. הוא עובר בקו עבה בין אשכנזים לספרדים ובין נשים לגברים. אי אפשר להתעלם מהם כי בזמן האחרון עולה כמעט כל יום בכותרות מעשה של ערסיות עממית ממוצעת עם איי קיו ממש מתחת לממוצע. הערס של היום הוא אלים, פרימיטיבי גס רוח, חסר כבוד וערכים. לא אכפת לו לערס לצאת לבלות ולהפוך את החיים של האנשים סביבו למסכנים. אם זה בחוף הים כאשר הם מביאים את עצמם מרגיזים ורועשים בצורת ג'יפ 4X4. הם עוצרים ממש ליד החוף ומורידים מאחורה את האופנוע ים בשביל להשפריץ פוזות 50 מטר מהחוף.  10 מטר מלהוריד לאחד הילדים את הראש.

הערסים לא בוחלים בשום אמצעים בשביל שישימו אליהם לב. ערס כזה יכול להעלות לפייסבוק תמונה שלו מתעלל בחתול, רואה את הלייקים עולים ומתלהב. אחר כך הוא הולך לישון עם חיוך מרוצה ודבילי על הפרצוף כאילו יצר אומנות מונומנטאלית כשבעצם יצר רק בושה אצל אמא שלו שהביאה דבר כזה לעולם. ילדים- עלאק דתיים- משחקים את עצמם שמשון הגיבור והולכים להרביץ לערבי רק בגלל שהוא ערבי. חבורה של פחדנים שלא יכולים להתמודד עם הפוליטיקה בדיבורים אז עברו למכות כאילו היו בבונים פרימיטביים שחיים במאה הקודמת.. רגע אולי בעצם הם כן?!

פעם היה להם כבוד. עוד בגילגולים הקודמים שלהם עוד כשקראו להם פושטקים, צ'חצ'חים לפני שהערס המצוי הפך לתת תרבות מהלכת על שתיים. פעם היה כבוד. גם היו זורעים פחד בשכונה אבל היו תמיד יודעים מי צריך עזרה ולהעביר את הזקנה את הכביש. הם היו הולכים מכות אבל היו סוגרים את זה אחד על אחד ליד הפח מאחורי הדיסקוטק ולא בדקירות סכין ושבירת בקבוקים של אחד נגד שבע. היה להם כבוד, מסורת לוק מחאתי ואנטי ממסדי. הפנתרים השחורים תירגמו את זה לאחת המחאות הכי גדולות שהיו פה.

לא השתנה כלום בתרבות ההולכת ומתפוררת שלנו אם לא יעשו פה משהו. תרבות הפגע וברח כבר מזמן עשתה גלים והיא הטרנד הכי חזק היום, לרוץ בפארק הירקון בשבת בבוקר גם אי אפשר כי אופנועים 50 סמ"ק של ילדים בני 16 מפלחים במהירות את השבילים האלה. תרבות הנהיגה הבהמתית בכביש. אלימות במועדונים שהורסת את חווית תרבות הלילה. חופים שנשארים מזוהמים עקב פיגור קל של מספר אנשים שהשלם בהחלט לא משלים את סך חלקיו. טוקבקיסטים רעולי פנים שיורקים ערס ויוצרים לנו תרבות שיחה מזעזעת.

הריי אף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות, לגדול ולגדל בסביבה כזאת. אלימה, ברוטאלית וחסרת כבוד. צריך לעשות משהו בנידון... ואם גם זה לא יעבוד... אז כוס אמק ערס.