 בשם האלוהים, כמה קשה כבר להיות לבד! |
| 8/2007
לדבר. אני חייבת לדבר עם אמא שלי, ומעולם זה לא היה לי כל כך קשה; אף פעם לא דיברנו באמת באמת, ועכשיו, אני צריכה. בשביל עצמי, והרי העולם פועל על אינטרסים אישיים. משום מה, קשה לי להגשים את שלי. יותר טוב לי לראות את עצמי נופלת מאשר לנסות לעצור את ההדרדרות. אולי אני משחקת איזהשהוא סוג של Dare עם עצמי, לראות עד כמה נמוך אני יכולה להגיע, ולמען האמת, אני מפחדת מהתוצאות.
אבל אין לי אומץ לדבר איתה.
ואין לי אומץ לדבר גם איתך, להגיד לך, "יואו, תשמעי, זה עולה לי על העצבים". למה? מה תעשי לי, בעצם? אוה. אני יודעת מה את תעשי לי. אני מעדיפה לשתוק, וככה גם היא, והן. ככה אנחנו חוששות ממך. יודעת מה, לא. לא חוששות, כי זו סיטואציה שמזכירה לי את כיתה ו' ומזה צריך להתרחק: פשוט אין לנו כוח להתמודד איתך.
| |
| כינוי:
בת: 32 MSN:
|