כאב ראש איום ונורא החליט לפקוד אותי אתמול בערב.

כאילו שלא הספיק לי הקור הנוראי, אז גם מת לי הראש לכמה שעות טובות...

אני די טיפשה בקטע הזה למען האמת, אני משום מה תמיד חושבת שאם אני אניח את הראש על הכרית, אתעטף בפוך שאין לי, ואנסה להירדם, הכאב יעבור.

סקאי, טיפשה! זה לא עובר סתם ככה!

וזה באמת לא עבר סתם ככה...

מהשעה 9:20, אז בערך ניסיתי להרגיע את עצמי, וקראתי קצת (הא, התחלתי את "דרקונים של ליל חורף" -או איך שלא לקרוא לזה בעברית- והגעתי לקטע שבו יש את הדרקון הכחול בשם סקאי! אני כ"כ מתה עליו!!! הוא ממש כמוני!!! לא סתם קוראים לו סקאי ^.~ הוא כזה טיפה עצלן, לפחות עכשיו, ונהנה להיות במעיינות חמים חיחי...) בקיצר, הכאב ראש לא עבר... רק לקראת 10 וחצי הואלתי בטובי לקחת כדור ולנסות להירדם...

די הצלחתי להירדם גם... טוב, הייתי מותשת, זה לא היה קשה... ככה שיצא שישנתי לא רע בכלל (בהתחשב בעובדה שהתעוררתי ב7 כי אמא מסיעה אותי היום), וכרגיל, כמו תמיד, עדיין הייתי עייפה..

שוב זכרתי כמה חלומות שלי..

אני חייבת להפסיק לחלום על הבניין הישן שגרתי בו!

זה מפחיד...

במיוחד כי תמיד יש לזה איזה הקשר, ולו הקטנטן ביותר לסבא שלי (ז"ל)... זה קריפי...

וול, אז היום איחרתי ממש טיפה לתנ"ך, לא נרשם לי איחור, כי הגעתי לפני שהמורה קראה את השם שלי (תיזמון של 10 שניות בדיוק!)

משום מה גם בתנ"ך וגם באזרחות, המורות החליטו לשאול אותנו האם מישהו קורא "הארץ" (פאק, אני מודעת לעובדה שאני מזכירה את מוני בקטע הזה. סליחה שאנחנו באותה כיתה P:)

זה היה נורא מבדר, כי אז התחיל להאשים את המורה לאזרחות בפירסום של עיתון, והיא מצידה התחילה להצטדק ולהגיד שהיא בכלל לא מקבלת אחוזים.

יה. רייט.

השיעורים עברו להם לאיטם, אני כמעט נרדמתי...

אח"כ (לא היה ספורט ואנגלית, וויהי!) הייתה לנו סדנה בנושא "גבולות בזוגיות". [נכון שזה נשמע כמו איזה סדנה שמביאים לבתי אבות או משהו כזה?

וול, הביצפר חשב שיהיה חינוכי להביא לנו סדנה שכזו.

[ופה נגמר הזלזול]

הסדנה עסקה בעצם בנושא של אונס ופגיעה מינית.

עוד לפני שהכל התחיל, אני ומוני תהינו לנו מה לכל הרוחות אנחנו עושות בחדר הערבית, מקום משרצה של האורקית. בהתחלה חשבנו על לשרוף אותו. לא יודעת למה לא עשינו את זה... אבל קפאנו מקור שם, ואז מוני החליטה להכריז בקול שהיא נראית כמו צ'יבורשקה שיכור, בגלל האף האדום שלה (בגלל הקור, לא כי היא החליטה להתחפש לליצן היום).

ותאמינו לי, לשמוע אותה פתאום אומרת ברוסית:"יא ווגלאז'ו קאק פייאניי צ'יבורשקה!" [זה היה ניסיון נואש לכתוב את זה ברוסית], ועוד בזמן שאני מנסה לאכול, יכול להיות דבר קוטל לגמרי [בכל המובנים של המילה!]

הראו לנו בהתחלה איזה סרטון (שלמען האמת, ניתן לזלזל בו מפה ועד הודעה חדשה: יש את שרית וינו-אלעד, בתקופה, שהיא בטח הייתה מעדיפה לשכוח, יש איזה חננה שאונס אותה, והוא אשכרה פארש לגמרי -שימוש בביטוי של המנחה עצמה P: - יש איזה מישהי שניסו להפוך אותה לפריקית, אבל יצא משהו טיפה פקצ"י, ובכלל, יש שם לא מעט פרטים די טיפשיים... ועם כל הכבוד לנושא, היה עדיף להכין סרטון נורמלי יותר...) של אונס, ואז מנחת הסדנה שאלה כל מיני שאלות.

ארז אמר משהו על זה שאונס זה כשהוא חוטף ילדה בת 13 באמצע הרחוב, לוקח אותה ליער, דופק לה את הראש בעץ, ואז אונס אותה. [כמה בנות לעומת זאת צעקו לו שזה בכלל נקרופיליה, ולא אונס].

אריק האידיוט אמר שבכלל היא זאת שאנסה אותו, ומגיע לה 12 שנה בכלא...

וגמני בהחלט הופתעתי מהחוש הפסיכולוגי של הבוכרי... הילד התחיל לנתח את האופי שלו ובלה בלה בלה שכזה...

בכל אופן, הסדנה הזאת הראתה כמה אנסים בפוטנציה יש בשכבה שלי (וזה עוד כשבכלל הינו עם שאריות מכמה כיתות ואפילו לא כיתה שלמה אחת),וגם, על למה לא כדאי ללבוש טייץ' משנות ה80 כשהולכים לישון אצל חבר שלך. P:

אחרי זה היה סתם שיעור תנ"ך.. ייתכן ובשלב כלשהו נרדמתי בו, כי אין לי ממש מושג מה הלך שם... משו עם חוקים... לא כ"כ הייתי מודעת לסביבה...

בהפסקה שאחרי, נסחבתי עם שוקילנה לחדר המורים. לנה הייתה צריכה לבקש פטור ממעבדה בפיכסיקה, ואני ושוקי ניסינו למצוא את המורה למחשבים, כדי להגיד לה שאנחנו לא באים מחר אלא ביום חמישי, לקבוצה השנייה. כשראיתי שאין את המורה, התחפפתי לי בשקט לעבר הכיתה של אלן, שם מצאתי את ליז,עדן ואלן, מדברות על אין לי מושג מה. כי ברגע שנכנסתי, ליז ישר סחבה אותי לספריה. וכנראה ידעה מה היא עושה.

נכנסנו ל"איזור האסור" (טיהי, זה סתם חדר פנימי שכזה של ספרים, שהספרניות ממש לא אוהבות שתלמידים נכנסים לשם לבד) ולפתע נזכרתי שזה זמן רב אני רוצה לקרוא את "ורוניקה מחליטה למות" [שתקו, אני יודעת שאני מושפעת], והספרים אצלנו מסודרים לפי שם המשפחה של המחבר. לקח לי בערך 10 דקות למצוא את המדף של הק' אבל זה השתלם... אמנם לא מצאתי את ורוניקה, אבל

מצאתי עוד 2 ספרים של פאולו קואלו. לקחתי לי אחד, וליז את השני. שאלתי את הספרנית איזה עוד ספרים שלו יש להם, והספר המבוקש אכן היה ברשימה, אז שמתי את עצמי ברשימת המתנה (כי כנראה יש אנשים חכמים ממני שלקחו אותו כבר), אבל מה שכן- הספרנית הואילה בטובה להתוודות ש"חלק מהספרים הלכו לאיבוד... ככה ש..." טוב נו, אני מקווה שזה לא הלך לשום איבוד...

ההפסקה נגמרה מהר מידי, ואחריה נסחבנו לנו בחוסר רצון לעבר המעבדה בפיסיקה.

עדן ישבה עם ליז, ואני ניסיתי להתחבא בשולחן שמאחוריהן.

קיבלתי 98 במבחן שהיה ביום ראשון! אני ממש גאה בעצמי! (מסתבר שאשכרה משתלם לא ללמוד!)

הניסוי היה דפוק ומשעמם, אבל שלושתנו סיימנו אותו איזה 20 דקות לפני סוף השיעור... 5 דקות לקח לנו להסביר למורה שהיא כבר כן בדקה לנו את התשובות במהלך השיעור, ושהיא כן יכולה לשחרר אותנו, כי אנחנו יודעות מה זה חוק אום...

בסוף ברחנו לה... P:

בערב היה לי שיעור מוזיקה לא רע שכזה...

ואח"כ פטפטתי קצת עם שחר. הגעתי למסקנה שאני חייבת לראות אותו, אחרת אני אמשיך לדמיין אותו בתור הסמיילי המסמיק מהמסנג'ר ^.~

פטפטתי גם עם גרב, שהחליט להתווכח איתי לגבי המפגש בחנוכה. האם לעשות אותו בעיר שלי, או בנהריה (2 האופציות אגב לא יתאפשרו, אבל העיקר שהתווכחנו) אח"כ הוא גם החליט שהוא מעלה לי את הביטחון העצמי או משהו כזה... לא הכי הלך לו, מה לעשות, אני פשוט מודעת לעובדה שגם אם אני אעלם, אני לא באמת אחסר לאפחד, כלומר- אנשים ימשיכו לחיות, והיהי להם אחלה, וזה לא שהם באמת צריכים אותי או משו (ואל תנסו לשכנע אותי ההפך, אני פשוט יודעת שלא...)

וזייהו... יום שלישי עומד להיגמר, מה שאומר שהתקלות כמעט מסתיימות...

(ולוקח לי יותר משעה לכתוב את הפוסט האומלל הזה כי אני מתעסקת עם עוד דברים! גרר...)