- אתמול כמעט נחנקתי למוות. באמת. בחיים לא נחנקתי ככה. זה היה מפחיד.
- אגב, הסיבה שבגללה נחנקתי היה הגילוי המרשים על כך שאמא שלי נהנית מהסנפת הריח של המשחה הכה-מסריחה "בן-גיי"
- ביום שלישי [נראה לי] ראיתי סרט חביב בבוקר משו נוסח "הרפתקאותיו החדשות של פינוקיו". מה שהיה חביב שם זה החתלתולה והשועל. צמד משעשע. וחתיכת עבודת מייק-אפ! דברים כאלה גורמים לי לא לרצות להתחפש בפורים.
- אני לא רוצה להתחפש בפורים כי אני פרפקציוניסטית מדי בנושא. בדיוק בגלל הנקודה הקודמת. כשאני רואה עבודות כאלה, פתאום התחפושות שעושים כאן נראות לי "עלובות" ולא איכותיות, גם אם הן מושקעות, ובסה"כ נורא יפות בפני עצמן. אז זה נורא מעצבן. כי אני כן רוצה להחתפש השנה.
- אין לי רעיון לתחפושת. כלומר, אין לי איך לעשות משו, אם כבר...
- ראיתי גם פעם או פעמיים, בין זפזופ אחד למשנהו תכניות נוסטלגיה בערוץ 11: פרפר נחמד [וזה עוד אחרי שגיחכתי על אייל שסיפר ביום ראשון שראה את זה בבוקר], עשרים פלוס oO וכו'..
- פספסתי צילומים לספר מחזור. לפי מה ששמעתי היה משעשע L הו, וול.
- יום ראשון, כשעוד כן באתי לביצפר, מורן רדפה אחרי עם מצלמה דיגיטלית בניסיון לצלם אותי. איכשהו התחמקתי ממנה. ולחשוב שעוד ליז ניסתה לשכנע אותי להצטלם..
- הו, יש לי 42 במבחן במשבים! איזה יופי-טופי! NOT עכשיו אני צריכה ללמוד למבחן חוזר >.< לא שיש לי מאיפה.. בלאט!
- אתמול אני וסר חופש מצאנו 5 דרכים שונות לחלוטין לפרש את המשפט: "כשזה פוגע בך- צריך לחתוך" XD
- בכלל, הוא אנש די מוזר. אבל הוא גורם לי ללמוד על עצמי דברים. זה טוב.
- לתום יש סיפורים משעשעים על מדים. אולי אני אכתוב אותם כאן מתישהו, למרות הפחד מזיהוי, כי זה יהיה קטלני..
- טוליפ רוצה שאני אכתוב סיכומפגש על המפגש מחנוכה. >.< זה יצא גרוע אם אני אכתוב על זה עכשיו... שיהיה... שיישאר בזיכרון וזייהו...
סקאי (22:28) :
סוררי על הסיכום- אבל תודי בעצמך, הרבה יותר שווה לחוות מפגש מאשר לקרוא סיכום עליו, יא?
Tulip (22:28) :
ya!
סקאי (22:29) :
;-) אז זהו, הכי חשוב שהיית שם, חווית את זה, היה לך כיף ואת זוכרת את מה שהיה. אולי יש משו שאת זוכרת יותר, יש משו שאת זוכרת פחות, אבל סה"כ- היית שם ונהנית, וזה הכי חשוב, יותר מכל סיכום שתקראי אחרי זה..
Tulip (22:30) :
*THUMBS UP*
מילים כדורבנות.
אני הלכתי לישון
ל"ט
- יש לי מצפון מעוות.
- היום סיימתי לקרוא את "הערפד ארמאן"! אני חייבת לקרוא את "הערפד לסטט", כי יש משו בספרים של אן רייס שלא לרוחי. כלומר, הספרים מעניינים, הכתיבה טובה, העלילה אחלה, אבל כשאני מגיעה לסוף הספר, משו לא בסדר לי. משו לא מספיק. כאילו מתחשק יותר מדי לדעת מה עוד קרה/יקרה.. וזה די לא נחמד..
- לאנשים חולים אין כוח לכתוב פוסטים נורמליים! סוררי..

נ.ב. ערכתי את פוסט השאלונים הקודם, והוספתי עוד 2 לא רעים בכלל!
לילה טוב עולם!
