נאמ...

חזרתי ממקודם מניסיון העבודה.

לא הלך...

ומשום מה גם לא רע לי מזה...

הבוס שם אמר שאני יכולה להישאר לעוד יומיים ניסיון, או ללכת הבייתה.

אז אחרי התייעצות קלה עם אמא- העדפתי ללכת הבייתה.

ננסה במקומות קצת יותר אמינים...

למרות שמצד אחד- אם היו מקבלים אותי, זאת עבודה לא כ"כ רעה...

ואני די צריכה את הכסף...

מצד שני- זה אומר שאני יכולה לבוא לתום בשבוע הבא, וגם יהיה לי קצת יותר זמן להתאמן לקראת הקונצרט עוד שבוע...

אז אני מניחה שהגורל עשה את שלו כנראה...

תום שוב גורם לי להרהורים רבים.

יותר מדי הרהורים...

אין לי אפילו איך להוציא אותם, או איך לכתוב אותם.

לא נורא, זה יעבור כנראה.

מתחילות לצוץ כל מיני תשובות לשאלות שהיו לי בראש אחרי שהוא בא אלי בפעם האחרונה, אבל זה בא בתור רמזים. כנראה שלא יהיה לי אומץ לשאול אותו את הכל.

אני אמשיך לחיות עם זה ככה.

עכשיו אני כנראה אתחיל ללמוד לתאוריה שאני רוצה לעשות בקרוב, ועכשיו אני גם צריכה למצוא לי מורה לנהיגה נורמלי.

מקווה שאתחיל ללמוד כבר בשבוע הבא.

המטרה שלי היא להשיג רשיון בסוף החופש. מקסימום בספטמבר.

אין לי רצון בכלל להיכנס לחוק הזה של המלווה של חצי שנה... ממש לא בראש שלי.

טוף, שוב אני מתעצלת לכתוב הרבה, ושוב אני דוחה את הפוסט על הסרט...

תסלחו לי?

בעצם- אין לכם הרבה ברירה בכל מקרה.

*נא לדמיין סמיילי מוציא לשון*