מדד הסופגניומטר לחג חנוכה תשס"ח מראה:

- סופגניה רגילה מהמאפיה בקניון חיפה, היה בסדר גמור.

- סופגניה מצופה בשוקולד וסוכריות ממאפיית אריאל, היה ממש מעולה, באופן מפתיע בצורה יוצאת דופן.

- 3 סופגניות מהסופר, פויה -_- ממש לא משהו..

- 3 חצאי מיני-סופגניה (ריבת חלב, וניל וחמאת בוטנים <ביקשתי שוקולד!!>) של "Shemo" שהיו טעימות בהחלט.

הרבה זמן ייקח להוריד את הכל, אבל לפחות היה טעים.

קצת על ה"פ 7 (AKA Harry Potter and the Deathly Hallows):

אני די באמצע הספר. כלומר, נכון לרגע זה, בעמוד 315 מתוך ה-607 שיש בגרסא הבריטית.

מה שאומר שחוק ה-"אל תעזו לדבר איתי על הספר, התוכן שלו, על כל מה שקורה, קרה או נדמה לכם שממש בא לכם לדבר עליו איתי []" עדיין בתוקף. ועוד איך בתוקף. כי אם הגעתי עד עכשיו, כלומר קרוב לחצי שנה אחרי שהספר יצא לעולם בלי לדעת כמעט כלום (וזה כולל לעזוב את החווה בדיוק כשכמה אנשים לידי התחילו לדבר עליו פחות מחודש אחרי שהוא יצא, קבוצות ילדים שהיו סביבי איכשהו בקניון בשבוע שעבר ולא הפסיקו לדבר על מה הולך שם ועוד הרבה דברים נוספים), אני מתכוונת להשאיר את זה ככה, כי אין לכם מושג כמה זה הרס בספרים הקודמים.

בכל אופן, הייתי היום בסטימצקי עם אימא ותוך כדי זה שחיפשתי ספרים באנגלית (ומצאנו ממש במקרה משהו שכ"כ הולך להיות מתנת הקריסמס/יומולדת לקוויקי, מה שגורם לי לתהות האם כדאי לצרף לזה גם איזו בריכה מתנפחת, בשביל כל הריר שעומד להינזל ממנו..) איכשהו מצאנו מול העיניים את הספר השביעי בתרגום לרוסית, שבאופן לא מפתיע עולה הכי פחות מכולם, הסתובבתי לדקה אולי ואימא כבר הצהירה שהיא הספיקה לקרוא 3 עמודים ממנו. אמרתי לה שהיא יכולה להמשיך לקרוא כי ייקח לי זמן לחטט סביב המדפים (למדפים שלום, זה לא שממש מצאתי משהו לקנות בסופו של דבר), והיא ניגשה אליי אחרי פחות מ-5 דקות, עם עיניים שכמעט יוצאות מהחורים והצהרה על כך שהיא סיימה לקרוא את כל הפרק האחרון.

אז יופי, עכשיו פרט לטריליון האנשים מסביבי שיודעים מה הולך בספר הזה, יש גם את אימא. אני כ"כ חייבת כבר לקרוא מהר יותר.

וכן, אל תדברו איתי על הספר. גם לא בתגובות. תודה.

ב"קליק" חלוש ולא אופנתי, התאבד לו האמפי4 החדשדש שרק השגתי לפני בדיוק שבוע. ואפילו לא ניסיתי להרוג אותו...   חבל, הוא היה כ"כ ורוד ויפה. [בחיי, התרגלתי, עם הכיסוי-סיליקון התכלת עליו הוא בכלל נראה בסדר גמור] היום הלכתי לנסות להחליף אותו, אבל בדיוק נגמר להם בחנות ואני צריכה לחכות לפחות לסוף השבוע. (מה שכן גיליתי שהוא גם יכול לבוא בצבע סגול-עמוק די יפה שכזה... הממ... דילמה.)

דברים שלומדים מניסיון של אחרים (ותודה להארי, לא פוטר.):

לקרוא ספרים כמו "לוליטה" באמצע הכיתה זה לא חכם. לא כי זה גורם להמון קטעים משעשעים מסביב, אלא פשוט כי לא באמת יתנו לך לקרוא.

[מ': "לוליטה? .. פשש... סוטה!!!"  ~כעבור דקות ספורות~   "אני יכול לקרוא את זה אחריך?"]

לקורא הנאמן קוויקי יימסר שיש סיכוי גבוה מאוד שלפני שמ' יזכה להניח את ידיו על הספר (לא על שום בחורה קטינה! אהמ אהמ!) הוא יגיע אליך. =]

אני לא זוכרת שהיה חופש חנוכה בכלל בשנה שעברה, ככה שהראשון-שני האחרונים היו חוויה נחמדה ביותר, כי לא לעשות כלום יכול להיות דבר מהנה בפני עצמו.

הצלחתי קצת לסדר את החדר שלי וגם האקס-חדר של סבא (והיום עוד היינו בבית קברות, מישהו יודע למה השנה מדליקים נר שביעי כשכבר היה א' בטבת?... משהו בלוח השנה העברי לא מסתדר לי...), לפחות קצת מהדברים שלי ששם.. וזה קצת מציק לא לעשות כלום, כי אני יודעת שאולי כדאי לי לשבת קצת על לימודים ושלל דברים שצריך לחזק ולדעת ונו, ללמוד וכאלה.