| 10/2004
מיצי מיצי מיצי מיאו ! אז נרגעתי קצת אחרי אתמול. בכל זאת... 4 פוסטים ביום זה טיפה יותר מדי מוגזם, אבל בהתחשב שרק ב1 מהם, היה באמת משהו לקרוא, אני אסלח לעצמי. אתם כנראה לא. אתם עדיין לא סולחים לי על הרקע הורוד [ציטוט מלנה היום בבוקר:"נו, טיפה התחשבות בקוראים שלך! מה הורוד הזה אמור להביע?" וכן, אני גם יודעת שעוד מחכות לי תגובות שאני צריכה להגיב עליהן כשיהיה לי מחשב נורמלי שמנסות לסקול אותי על הצבעים כאן, אבל אני שוב אגיד שיש לי רק לבקש סליחה ולהצטער, כי המחשב שלי עדיין לא מתוקן, ואני גם לא ממשיכולה להשיג כרגע מחשב אחר.] , אז הסיכוי שתסלחו על השגעונות הפשוטים שלי- וול, קצת אפסי, אבל לא ממש אכפת לי. P:
היום בבוקר החלטתי להיות ילדה טובה, לקום מוקדם כדי לא לאחר לטקס הדי טפשי [אך אמנם עם מטרה טובה] שהיה היום בבוקר, ואפילו רציתי ללבוש חולצה לבנה. רק שהחולצה הלבנה התגלתה בתור לבנה עם רמיזות תכולות. (מסקנה: לא חכם לשים חולצה לבנה עם בגדים צבעוניים באותה כביסה.). אז ויתרתי על החולצה הלבנה, והחלטתי לצאת ב8:05 מהבית, כדי להספיק להסעה. שמן הסתם לא הגיעה. לקחתי אוטובוס רגיל, והתפללתי שאני אגיע לפני הצלצול. בפעם הקודמת שלקחתי אוטובוס בשעה שכזאת, איחרתי ב20 דקות בגלל פקקים. :/ למזלי, לא רק שהגעתי בזמן, אלא הגעתי אפילו 5 דקות לפני הזמן. אחח... אני מתה על הדרך הזו ללא פקקים. אין לחץ שכזה... היה טקס מ9 עד 9:50 בערך. נשארו 25 דקות לשיעור פיכסיקה, והמורה החליטה ללמד בכל זאת. בעעע.... המשעשע הוא, שוונדלה החליטה לשבת בשורה שלי בטקס, ולמלמל לעצמה כל מיני דברים מוזרים. אולי אלו היו נוסחאות, ואולי אלו היו סתם כל מיני הערות לגבי הטקס. אין לי מושג, ניסיתי לא להקשיב לה ולקרוא ספר. רק שלקראת הסוף, שמתי לב שאני קוראת את אותו עמוד אולי 10 פעם, אז פרשתי בשיא. [אבל הגעתי לעמוד 200 ברומח, ואני גאה בעצמי!] היה שיעור אנגלית ללא יותר מדי תקריות מוזרות. ואח"כ היה לי חלון שבו החלטתי שזה יהיה נחמד להמשיך לקרוא קצת, וגם ללמוד לתנ"ך. אז שיעור אחד ישבתי בחוץ, אבל התחיל להיות חם מדי, ונזכרתי שגם הספריה נפתחה אז חשבתי שיהיה לי שם שקט. אבל לאאאא. מלא ילדים, חצי מהם מהשכבה שלי, שגם החליטו ללמוד למבחן הענקי מחר, מפטפטים בקולי קולות. היה קשה להתרכז, אבל החלטתי להישאר. לא היה לי כוח לטייל. אפילו ניסיתי לבקש לקבל ספר של צ'כוב, שהאורקית שכחה לתת לי, אבל הספרנית לא רצתה, ואמרה לי לבוא עד 9. ביץ'! אז החלטתי ללכת למזכירות ולשלם על הבגרויות, ואח"כ הלכתי לכיתה, כי במילא השיעור עמד להיגמר. בבוקר עוד הספקתי להבהיל את ליז בכך שמקס תיכנן לבוא לעיר שלנו. היא קצת מפחדת ממנו, במיוחד אחרי שהיא חלמה עליו חלום, עם כמה פרטים, שאחרי בירור קצר מצידי- בתגלו כמאוד נכונים. היה מוזר, אבל הוא גם לא בא בסוף. לא נורא... הייתה הפסקה מבדרת, במהלכה סחבתי לעדן את הגומיה הירוקה שלה. ליתר דיוק- יוליה סחבה אותה, ואני חיפיתי עליה, ואז החזרתי ליוליה, ועדן חשבה שהיא עדיין אצלי, והתחילה להתעצבן עליי ועל יוליוסית, שאח"כ נתנה לי שוב את הגומיה, שנשארה אצלי עד סוף היום. בתור נקמה, עדן סחבה לי את הקליפס, שחזר אליי יחסית מהר. הגומיה, אגב, שמשה אח"כ בשביל להפוך כמה מהקוצים הקדמיים של שוקי למשו מוזר שגרם לליז להגיד: "Look! it's a unicorn!!" וגרם לשוקי לחטוף קצת קריזה. אחרי זה היה תנ"ך, גם ללא יותר מדי דברים מעניינים. בהפסקה לפני אזרחות הייתה לי ולליז שיחה נורא מוזרה, שגרמה ללנה להיבהל מאיתנו:
ליז:"מיצי מיצי מיצי מיצי מיצי מיצי" סקאי [עוצרת אותה כל פעם באמצע]:"מיאו" ליז:"מיצי מיצי מיצי" סקאי:"מיאו!" תכפילו את זה בערך ב10, ואח"כ בא הקטע משהו נוסח: סקאי:"ווף!" ליז:"פששש" סקאי:" רררר... וואף וואף!" ליז:"אררר אררר מהההה..." סקאי: "מיצי מיצי?" ליז:"האאווווווווווו"
ואח"כ בשיעור ליז התחילה לכתוב שאלון קוטל נוסף, שאולי הכנסתי לשם שאלה אחת משלי, אבל אני אביא לה עוד, וגם גיחכתי לי בין לבין.
וזייהו, אמא שלי החליטה להיות נחמדה ולקחת אותי היום הבייתה. נמנמתי קצת, והתחלתי ללמוד תנ"ך. אחרי זה קצת נשברתי והתחברתי לאיזה שעה כדי לעשות קצת שטויות. תום החליט לפנות אליי, מעשה לא חכם כ"כ, כי אני עדיין קצת בקריזה עליו, אז החטפתי לו הרצאה שלמה מלאת בלה בלה בלה, והתנתקתי. כדי שיפנים, ולא יגיב לי ישר. ואפילו הספקתי לדבר עם נטא, שהחליטה להיות נחמדה, ולהפסיק להציק לי בול על השניה שאמרתי לה שאני זזה ללמוד שוב. וזייהו, עכשיו רוב החומר מאחוריי, לא שאני הכי זוכרת הכל, אבל אני סומכת על כושר ההמצאה שלי במקרים כאלה. לא כ"כ איכזב אותי עד עכשיו.
לילה טוב ומיאו! ^_^
*** הוווו! זה הפוסט האחרון לחודש הזה... ביי ביי חודש יקר ועמוס! מחר חודש חדש! דף ריק... אני רק מקווה שלחודש החדש אני כבר אוכל לכתוב על רקע קצת יותר נורמלי... ***
| |
|