אני אמא

אוורי קם הבוקר עם שילשולים עד שהיינו צריכים לצאת מן הבית הוא כבר הספיק לבקר 4 פעמים בשירותים.

ילד חולה לא הולך לגן,

אז מה כן, אורי בא איתי לבית-ספר.

הוא כמובן מאד שמח, כייף לו להיות איתי בעבודה, לקבל כל כך הרבה תשומת לב מחבורתיי לעבודה ומהילדים.

הגענו לבית הספר, אורי אני והמשחקים שלו.

הוא פתח את הקופסא והתחיל לשחק.

אחר כך אכלנו ארוחת עשר... אורי ישב עם הלחם וגבינה שלו והגזרים שלו, ואכל בתאבון.

ומייד כשסיים, בקש שירותיים.

אחר כך לימדתי והוא היה איתי בכיתה, שיחק במשחקי מחשב שבדף הבית הראשון שלי.

יצאנו יחד אורי ואני להיות תורנים בחצר, אורי רצה לשחק עם התלמידים שלנו בכדורגל,

אבל עד שהוא בקש כבר צילצלו.

אורי אמר לי, אני בטוח שאתם תבחרו לי את הבית-ספר הכי טוב, אני חושב שזה הבית-ספר הכי טוב,

כי את כאן וגם כי יש כאן חצר לשחק כדורגל.

שוב היינו בכיתות.

אוריקי שיחק ונהנה מתשומת הלב.

באחת צלצל פעמון לארוחת צהרים, אוריקי ביקש לאכול בכיתה של בתיה, כיתה ב'.

וגם בקש ממנה דפי עבודה שיהיו לו לעשות בבית.

אורי אוהב דפי עבודה של בתיה.

לקחתי אותו לשם, הוא ישב שם על-יד השולחן ואכל עם כל התלמידים.

שיעור אחרון, הייתי בכיתה עם התלמידים, הם ציירו והוא איתם, ואחר כך שיחקו יחד.

ראיתי כמה אורי כבר גדול.

ראיתי עד כמה הוא בוגר, אבל עדין קטן שלי.

אורי נהנה בבית הספר.

אני נהננתי איתו.....

עכשיו הוא כבר ללא שילשולים,

אורי כבר אמר לי שאולי גם מחר הוא ירגיש לא טוב, ומדד חום (36.6 מעלות)

אז,

מחר לפי התחזית הנוכחית מחר הוא בגן.

ערב נהדר.