אני אמא

  אורי מאד אוהב לשחק בחיילי הפליי מוביל שלו,

יש לו המון חיילים, ספינת פירטים כלי נשק, אי דרקון ועוד.

אם תשאלו אותו מה הוא רוצה מתנה, מיד הוא יגיד פליימוביל.

הבובות האלה לא זולות לחלוטין, אבל בהתחשב בזמן שהוא משחק עם זה,

בהנאה שלו בפיתוח הדמיון באימון המוטוריקה העדינה וחיזוק האצבעות,

זה שווה .....

הילד יושב על הריצפה, וכל הצבא שלו על חייליו סוסיו ונשקיו מפוזר בבית.

אתמול בעודני מכינה ארוחת ערב ואבא מבקר את איל בתל-אביב,

החל קרב ענקים בצבא הפליימוביל של אורי. אחרי קרבות רבים, החליט החייל הראשי,

אורי כמובן, שדי לו,

הוא רוצה לעזור לי לרדד בצק ולמרוח בביצה  את הבוריקטס חצילים שהכנתי.

בקשתי ממנו שיסתר את המשחקים שלו, כמובן שהילד התנגד נמרצות,

אמרתי לו שאם הוא לא מסדר אני אאסוף את החיילים לשקית ניילון ואכניס לארון -

מה שאומר שהוא לא ישחק בהם.

אורי כמובן לא אהב את זה,  סובבתי את הראש, 

ופתאום בכי!

כאב עז ברגל נולד לו, שום דבר לא ריפא אותו,

לא נשיקה,

ולא משחת קסם (טראומיל, אחלה דבר בדרך כלל)

ולא קרח

ואפילו לא התרופה האולטימטיבית פלסטר עם גיבור על.

כלום לא עזר,

ואני לא ותרתי...(כל הכבוד לי!!!!)

והילד קיטר וסידר, סידר וקיטר...

כשסיים בא לעזור לי ואחר כך הלך לשחק במחשב.

מאוחר יותר התענינתי בשלומה של הרגל,

ואורי בבטחון מוחלט אמר לי:

"אמא הרגל כבר בריאה, רק המחשב ריפא לי אותה..."

טוב אמרתי לעצמי ולאורי,

כנראה שהיה לך כואב לי לסדר...

מעניין עם המחלה הזו מוכרת בספרי הרפואה 

שבת שלום!