כמעט שבע שנים יום יום בערב נתנו לאורי לאכול,
ספרנו סיפור ב - quite time, עשינו טקס שינה ואורי הלך לישון במיטתו.
היום...
אורי הלך לישון אצל חבר.
פעם ראשונה,
הוא לא יישן בבית,
ואני לא אשן בחדר על-ידו.
כבר כמה שבועות שהילד מבקש ללכת לישון אצל חבר,
כל פעם מצאתי את עצמי אומרת בסדר נתאם, נקבע -
ובתוך הלב פנימה קיוותי שזה לא יקרה בזמן הקרוב.
היום אמא של החבר אמרה לי שהוא מאד רוצה שאורי יבוא,
שוב אמרתי בכייף, אדבר עם אורי ובלב חשבתי, גם היום זה לא יקרה,
אורי לא ירצה.
אבל... הילד אמר כןןןןןן, אני רוצה ללכת לישון אצל החבר שלי.
מצידו של אורי כבר מבית הספר הוא היה הולך לחבר,
אני חסתי על אימו ואמרתי לאוריקי שניתן לה לנוח ואז ניקח אותך לשם.
אוריקי התארגן, לקח פיג'מה ומברשת שיניים וגם את פנדי הפנדה בתיק,
ולקראת ארבע וחצי אבא לקח אותו לחבר.
ואנחנו נשארנו זוג צעיר,
אז הלכנו לנו לנוח - ואף אחד לא הפריע לנו.
ואחר כך יצאנו למסעדה רק שנינו....
רצינו גם ללכת לסרט אבל... לא יצא.
במסעדה שלחתי אס אמ אס לוודא שהילד בסדר.
חזרנו הביתה,
והנה אני כאן כותבת,
ומתגעגעת,
ויודעת שזה נכון בשביל אורי,
ובכל זאת מתגעגעת.
מקווה שהוא יישן טוב,
ולא יתעורר מחלום רע.
מקווה שזו תהיה חוויה נפלאה בשבילו,
ולי מגיעה טפיחה ענקית על השכם- ואם אף אחד לא יתן לי אני אתן לעצמי.
מחר בבקר ניקח אותו, ונסע יחד לנמל תל-אביב,
ולהצגה.
ובלי קשר , או דווקא עם המון קשר,
אתמול אורי הלך לחבר
התארגן לו לבד ו...
יצא מהבית עם נעל אחת שחורה עם פסים כחולים,
והשניה אפורה עם פסים ירוקים.
ורק כשהגענו לחבר אמא שלו שמה לב לפדיחה-
רציתי לצלם,
הילד לא נתן לי....
שתהיה שבת נפלאה.