שוקולד ועוגות גבינה.

מה יכול לגרום לבנאדם לכמות יאוש גדולה יותר מזו?

הרעידה הזו.. משהו שאי אפשר לחזות. משהו שהופך את החיים ה..גם ככה לא יציבים שלנו למשהו פחות יציב עוד יותר. אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם ההרגשה הזו והפחד הבלתי נסבל הזה. אני כל כך, אבל כל כך מפחדת.

לפני ארבע שנים היה רעש אדמה בדרגה של 5.2 בסולם ריכטר. כבר אז נוצרו סדקים בכמה בניינים בארץ. מה יקרה כשהעוצמה תגיע ל6, בסולם ריכטר? הרי הרעידה הגדולה, שצפויה בעתיד תהיה בדרגה הזו. וכן, זה לא שההבדל בין5 ל6 קטן ולא משמעותי. 6, זה פי עשר חזק יותר. פי עשר. 7 למשל, חזק פי עשר מ6. 8, דרגה שנחשבת להרסנית- חזקה פי עשר מי 7. וכן הלאה. קשה לדמיין את הכוח הרב שברעידות האלה. נורא קשה. במיוחד נורא קשה ובלתי אפשרי כמעט להבין את ה''פי 10'' הזה. זה כמו ההבדל שבין ליפול מקומה ראשונה, לליפול מקומה עשירית. וזו רק דרגה אחת. רוב הבניינים במדינה שלנו נבנו לאחר שנת 1980. שזה אומר באופן ישיר, שרוב הבניינים יקרסו. ביניהם בתי ספר וגני ילדים. ומה עושות העירייות? כלום. מה שכן, יש שמועות שמשרד הפנים מכין קברים. ומשרד הבריאות קנה הרבה צלופן לעטיפת גופות. זה נורא מעודד, לא כן?

זה נורא מעציב אותי ומאכזב. אבל יותר מכל זה מפחיד אותי עד מעמקי נשמתי ואני פשוט לא מסוגלת לתפקד נורמלי כמה שעות או ימים לאחר רעידות אדמה. תלוי עד כמה לקחתי אותה ללב. וזה, אין לי מושג במה תלוי. אולי במצב הרוח.

אני כל כך רוצה לחיות במקום שקט, ללא סכנת אסונות טבע ורעידות אדמה בפרט. אני כל כך כל כך רוצה.

אני עדיין חושבת עלייך. באופן אחר מעט, אבל אני חושבת. וגם אתה מן הסתם. פשוט הקטע הוא שהעתיד שלנו רחוק מדי. העתיד ההוא, בו נוכל להפגיש את מסלולי חיינו. אבל אני חושבת שהוא קיים. אני כמעט בטוחה, באמת.

פשוט Friday

וכל הכבוד. אתה גאון כל כך.

אני אחייך, רגע.

ועכשיו מתמטיקה. עוד מעט..

פשוט Friday? מה פשוט בזה? הכל מסובך אצלי כי אני חושבת הרבה.